עריכת הדף "זבולון"

'''זְבוּלוּן''' היה בנו העשירי של [[יעקב אבינו]] מאמו [[לאה אמנו]].

==לידתו ושמו==
ב[[פרשת ויצא]] מספרת התורה על לידתו של זבולון כבנה השישי של [[לאה]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַתַּהַר עוֹד לֵאָה, וַתֵּלֶד בֵּן שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב, וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹקִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב, הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי, כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ זְבֻלוּן|מקור=בראשית, ל, כ.}}

[[רש"י]] מפרש את שמו, שמעתה יהיה איתה יעקב בדירתה, משום שיש לה בנים יותר מכל בני שאר נשיו של יעקב יחד. ה[[ספורנו]] כותב שבן זה ניתן לה כשכר מצווה על [[מעשה הדודאים]]. ה[[אלשיך]] כתב שזבולון הוא אכסניה ל[[תורה]] שהוא זן את [[יששכר]] אחיו, ולכן כמו שבן זה הוא אכסניה לתורה כך גם יבוא יעקב וידור עם לאה יחד באכסניה. [[הרבי]] מסביר שהסיבה שזבולון נקרא "אכסניה לתורה", יותר מ[[יששכר]] עצמו, זה בגלל שלמרות העסקים הרבים שהיו לשבט זבולון הם [[לימוד התורה#קביעות עיתים|קבעו עיתים לתורה]], וללימוד תורה כזה יש מעלה גדולה יותר מאדם שאין לו התמודדויות וניסיונות ולומד כל היום תורה{{הערה|לקו"ש, ח"ל, עמ' 135.}}.

במסע הדגלים של בני ישראל במדבר זבולון היה בקידמת המחנה בצד [[מזרח]] תחת דגל מחנה [[יהודה]]. ויחד עמם גם שבט [[יששכר]]. הסיבה שהם זכו ללכת ראשונים בקדמת המחנה היא משום שבני יששכר למדו [[תורה]] ושבט זבולון פרנסו אותם בהסכם יששכר וזבולון. אבנו של זבולון באבני ה[[חושן]] הייתה יהלום, וצבע [[דגלי השבטים|דגלו]] לבן ומצוייר עליו ספינה על שם (בראשית מט, יג): "זבולן לחוף ימים ישכון"{{הערה|במדבר רבה ב, ז.}}.

==ברכת יעקב לזבולון==
לפני פטירתו של יעקב הוא קרא לבניו וברך אותם, את זבולון הוא ברך:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן, וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן|מקור=בראשית, מ"ט, י"ג}}

רש"י מסביר את הברכה בכך שחוף ימים תהיה ארצו והוא יהיה מצוי תדיר על חוף אניות במקום הנמל שאניות מביאות שם פרקמטיא (סחורה) שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא וממציא מזון לשבט יששכר והם עוסקים בתורה הוא שאמר [[משה]] בברכתו לזבולון על כך שזבולן יוצא בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה באהלים:
{{ציטוט|וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ|מקור=דברים ל"ג, י"ח}}

הגמרא ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|מגילה ו, א.}} על יסוד הפסוק "עמים הר יקראו ושפוני טמוני חול" (דברים לג, יט) מתארת את ארצו של זבולון כמבורכת בכך שבחלקו יהיה את דג החלזון שממנו עושים את התכלת ל[[ציצית]], וכן מהחול שבחוף הים שבחלקו יכינו זכוכית לבנה. ורק מי שיקח ממנו בתשלום יצליח במסחרו.

{{השבטים|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:השבטים]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]