עריכת הדף "השירה העשירית"

'''הַשִּׁירַה הַעֲשִׂירִית''' הוא "'''שיר חדש'''" שישירו [[מלך המשיח]] ובני ישראל לעתיד לבוא בזמן הגאולה.

==מקורות==
ב[[מכילתא]]{{הערה|מכילתא שמות טו, א.}} מובא שבמשך ההסטוריה של עם ישראל היו תשע שירות, והשירה העשירית תהיה לעתיד לבא. והוא מביא על כך שני פסוקים "שירו לה' שיר חדש תהלתו מקצה הארץ" (ישעיהו מב י) וכן "שירו לה' שיר חדש תהלתו בקהל חסידים (תהלים קמט א).

וממשיך במכילתא "כל השירות שעברו קרואות בלשון נקבה כשם שהנקבה יולדת כך התשועות שעברו היה אחריהם שעבוד אבל התשועה העתידה להיות אין אחריה שעבוד לכך קרואה בלשון זכר .. התשועה העתידה לבא לא יהא אחריה שעבוד".

על פי המכילתא הנ"ל קיים הבדל מרכזי בין תשע השירות ובראשם [[שירת הים]] לשירה העשירית, שכל השירות הם "שירה" בלשון נקבה, משום שהיה שיעבוד וגלות לאחריהם, אך השירה העשירית היא בלשון זכר "שיר חדש" כי לא תהיה אחריה עוד גלות.
הבדל נוסף בין שירת הים לשירה העשירית מובא במדרש{{הערה|שמות-רבה, סוף פרשה כג.}}: "אמר להם הקב"ה לישראל: בעולם הזה אמרתם לפניי פעם אחת 'זה א-לי', אבל לעתיד לבוא אתם אומרים אותו דבר ב' פעמים, שנאמר 'ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה קווינו לו ויושיענו, זה ה' קווינו לו נגילה ונשמחה בישועתו'"{{הערה|ישעיהו כה ט}}.

אמירת "זה א-לי" משמעותה שאלוקות נמצאת בגילוי ממש באופן שאפשר להראות באצבע, "מראה באצבעו ואומר זה", כפי שהיה בעת [[קריעת ים סוף]]. לעתיד לבוא בשירה העשירית יאמרו פעמיים "זה א-לי" משום שההתגלות האלוקית לא תהיה רק מצד ה' באופן חד צדדי, אלא באופן שהעולמות והנבראים יהיו כלים לקבלת הגילוי וגם בהם מצד עניינם ומעלתם אמת ה' תאיר בגלוי.

השיר חדש מוזכר במהלך [[ליל הסדר]] בסיום ברכת "אשר גאלנו": "וְנוֹדֶה לְּךָ שִׁיר חָדָשׁ עַל גְּאֻלָתֵנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ". וב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] מדגיש הרבי, שיר חדש - לשון זכר{{הערה|ומציין למכילתא. הובאה בתוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב.}}.

===עשר השירות===
במדרשים ישנם כמה אופנים כיצד נמנים עשר השירות{{הערה|מכילתא שמות ט"ו. ילקוט שמעוני יהושע רמז כ. תנחומא בשלח י. ובתרגום שיר השירים בתחילתו.}}. אחד מן האופנים הוא:
#השיר שהושר בליל יציאת מצרים (ישעיהו ל, כט).
#"[[שירת הים]]" (שמות טו, א-כא).
#"שירת הבאר" (במדבר כא, יז-כ).
#שירת משה עם השלמת כתיבת התורה "[[האזינו]]" (דברים לב).
#השיר לאחר ש[[יהושע]] עצר את השמש מלכת (יהושע י, יב-יג).
#שירת דבורה (שופטים ה).
#שירת [[דוד]] המלך (שמואל ב, כב).
#השיר לחנוכת בית המקדש (תהלים ל).
#[[שיר השירים]] של [[שלמה]] המלך.
#'''השירה העשירית''' "שיר חדש" בגאולה האמיתית והשלימה.

==בתורת החסידות==
[[הרבי]] קישר בשיחותיו את השירה העשירית לדברים נוספים הקשורים למשיח, שיהיו במספר [[עשר]]: ה[[פרה אדומה]] העשירית, וה[[כינור של ימות המשיח]] של עשרה נימין.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] מבאר באריכות{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31664&st=&pgnum=7 אור התורה שיר השירים א, א.]}} את בחינתן ומדירגתן של עשרת השירות - שהן כנגד [[עשר הספירות]] - על פי קבלה וחסידות. ומובן שהשירה העשירית יש בה חידוש מהותי לעומת תשע השירות הראשונות. הרבי מבאר, שלאחר תשע הספירות הראשונות (שהן ראש תוך סוף, וכל אחד כלול מראש תוך סוף), הספירה העשירית והשירה העשירית מורה על ה[[עצמות]].

==ניגוני הנשיאים והשירה העשירית==
בדברי הרבי מוצאים חידוש נפלא שניגוני רבותינו נשיאנו אדמו"רי חב"ד, הינם קשורים ומכוונים לעשר השירות. 
הדברים כפי הנראה קשורים גם להקבלה שיש בין רבותינו נשיאנו לעשר הספירות.

הרבי דיבר גם בדרך רמז על השירה העשירית בהזדמנויות הבאות:

בליל שמחת תורה [[תשמ"ט]], לאחר שנגנו את עשרת הניגונים, כולל ניגונו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]], בהקשר ל[[אושפיזין]] החסידיים, הרבי אמר שעל ידי עשרת הניגונים הללו ממשיכים את השירה העשירית, והפטיר: "בנוגע לשירה העשירית – לא יודעים איזו שירה תהיה, אבל זאת יודעים בוודאות, שיהיה זה שיר וניגון שיבטא את שמחת הלב על החידוש שבגאולה האמיתית והשלימה" והרבי החל לנגן "[[ניעט ניעט ניקאווא]]". התבטאות דומה נמצאת אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע לניגון ששרו ב[[קריעת ים סוף]] (ב[[שירת הים]]) – שהניגון בלתי ידוע, אבל ברור הדבר שהיה זה ניגון לבבי שמח.

בשבת פ' נשא י"ב סיון [[תנש"א]], סיום ימי התשלומין של חג השבועות, הייתה [[דבר מלכות נשא|התוועדות "פתאומית"]] בזמן סעודה שלישית, בה הרבי "צוה לנגן (עשרת) ניגוני רבותינו נשיאינו"{{הערה|הערת המו"ל בתחילת השיחה המוגהת.}}.
בהערה 150 בשיחה המוגהת מופיע כך: "לאחרי הקדמת ניגוני רבותינו נשיאינו... – הבעל שם טוב, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש, האדמו"ר מהורש"ב וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו – תשעה ניגונים שבהם מסיימים קץ הגלות, ובאים לניגון העשירי, שירה עשירית דמלך המשיח".
בהערת המו"ל בשולי הגיליון מבואר בנוגע למניינם של "תשעה ניגונים": ששת הניגונים של נשיאי חב"ד, מאדמו"ר הזקן עד אדמו"ר מהוריי"צ, וניגון שלש תנועות (דהבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן) שנחשב לג' ניגונים.

ובהמשך לתשעת הנידונים ניגנו את הניגון '[[הוא אלוקינו]]'.

בראש השנה תשנ"ב אמר הרבי: "להעיר מהמנהג בראש השנה לנגן ניגוני רבותינו נשיאינו בהזכרת שמותיהם [ומתחיל מהקרוב אלינו – נשיא דורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר, אדמו"ר מהורש"ב, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הזקן, המגיד והבעש"ט], דיש לומר, שניגונים אלו הם הכנה לניגון דשירה העשירית". בתור ניגון של הרבי ניגנו אז את '[[אתה בחרתנו (ניגון)|אתה בחרתנו]]', שהיה הניגון הרגיל על פי רוב בתור ניגון הרבי.

הביטוי הישיר ביותר לכך, שניגוני הרבי הם הם ה"שירה העשירית", נאמר בשיחה בשבת הגדול - התוועדות השייכת לי"א ניסן תנש"א, שנת הצדי"ק: "... בבית כנסת זה נהוג לומר - ובקול גדול - את הניגון "הוא אלקינו", ולא עוד אלא שאח"כ חוזרים על זה פעם שניה ביחד עם הש"ץ, והרי ניגון זה הוא אחד מעשרת הניגונים דלעתיד לבוא, שירה העשירית, וע"ד שמצינו בנוגע לאדמו"ר הזקן עשרה ניגונים דווקא, שלימות".

ואכן הרבי לימד (בלילות שמחת תורה במעמד המיוחד) בדיוק עשרה ניגונים, "עשר הניגונים דלעתיד לבוא", והניגון "[[הוא אלוקינו (ניגון)|הוא אלוקינו]]" הוא הניגון העשירי והאחרון שהרבי לימד, ה"שירה העשירית" שבניגוני משיח עצמם.‏‏

==ראו גם==
*[[שירת הים]]
*[[שבת שירה]]
*[[המניין העשירי]]

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2017/06/blog-post.html?m=1 סדר ניגוני הנשיאים, והשירה העשירית]''' באתר קיר הניגונים
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7443&CategoryID=1467 לומדים גאולה: השירה העשירית]''' [[שיחת השבוע]] גיליון 1254
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/6776525 היסטוריה של שירה: 10 השִׁירִים של ההיסטוריה היהודית]{{בית חב"ד}}

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]