עריכת הדף "הפטרה לפרשת דברים"

{{בעריכה מתמשכת}}

'''ההפטרה של פרשת דברים''' היא ה[[הפטרה]] שקוראים בשבת שלפני [[תשעה באב]], הידועה גם כ"[[שבת חזון]]". ההפטרה נלקחת מתוך ספר [[ישעיהו]], פרק א', פסוקים א'–כז', ומתארת את החזון של ישעיהו הנביא על חורבן ירושלים ותחנונים על חזרת העם בתשובה. מדובר בנבואה של תוכחה ושיפוט, אך גם בהבטחה לשובו של העם בתשובה.

==תוכן ההפטרה ==
ההפטרה פותחת במילים: "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזָה על יהודה וירושלים...". ישעיהו מתאר את המצב הרוחני והחברתי של ירושלים ושל ישראל, שהיו שקועים בחטאים וצריכים לשוב בתשובה. בין השאר הוא מציין את העוולות החברתיות והדתיות של העם, ומזהיר את בני ישראל מפני המשך הדרך הרעה שבה הלכו. הנביא מזכיר את חורבן ירושלים, אך גם מבטיח את האפשרות לתשובה ולתיקון.

ההפטרה כוללת את הידועים ביותר בכתבי הנביא ישעיהו, בהם קריאה להמיר את הזבחים והקרבנות במעשים טובים ובתשובה אמיתית. ישעיהו מזכיר את העוולות שבקרב העם, כמו חטאים של עמים מישראל ויהודה, ומצב הרוחניות של העם שמצריך שיפור מיידי.

בסיום של ההפטרה של שבת חזון, כמו גם בשאר [[תלתא דפורענותא|הפטרות דפורענותא]], ישנה סיום בפסוקי ניחומים הממחישים את התכללות שני הקווים – גלות וגאולה. למרות שהתוכן הכללי של ההפטרה עוסק בגלות, הסיום, כפי בשטר שבו השיטה האחרונה משקפת את תוכן השטר, מראה על התכלית האמיתית של הגאולה{{הערה|סוף ד"ה ציון במשפט תשט"ו.}}.

==הקשר לזמן השנה==
{{ערך מורחב|ערך=[[שבת חזון]]}}
ההפטרה נקראת תמיד בשבת שלפני [[תשעה באב]], שנקראת גם "שבת חזון". השם "חזון" מציין את הראייה של הנביא.

ההפטרה נקראת במיוחד בשבת שלפני תשעה באב, משום שהיא מדברת על חורבן הבית ועל הצורך בתשובה ושיפור המצב הרוחני של עם ישראל. 

==הקשר לפרשה==
פרשת דברים פותחת במילים: "אלה הדברים אשר דיבר משה..." שהם דברי ה[[תוכחה]] של [[משה רבנו]] לבני ישראל. וכאן גם יש קשר של תוכן הפרשה לתוכן של ההפטרה, שבה גם מדובר על דברי התוכחה של ישעיהו הנביא לעם ישראל{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט ח"ב ש"פ דברים.}}.

בנוסף לכך ישנו גם קשר עמוקה יותר שכן בשניהם גם בפרשת דברים וגם בתוכן הפנימי של ההפטרה של שבת חזון ישנו שני שני הופכיים דומים בבת אחת.

בפרשת דברים, שהיא תחילת "משנה-תורה", נראים שני הפכים מצד אחד הירידה הגדולה, שכן ספר זה שונה מהספרים האחרים שכן משה רבינו מדבר עכשיו לדור שנסנסים לארץ ישראל, שזה מהווה ירידה גדולה בערך לדור המדבר שהיה "דור דיעה" והיה להם ראייה באלקות. לעומתם, דור שנכנס לארץ ישראל כבר לא היה לו את הראייה באלקות, אלא רק בדרגת "שמיעה".

ומצד שני מודגש בפרשה העלייה דרך הירידה, שכן למרות הירידה הרוחנית של הדור שנכנסו לארץ, הרי דווקא לדור זו שעיסוקם היתה בגשמיות, זה איפשר להם לממש את כוונת הבריאה [[דירה בתחתונים]].

ובזה רואים את הקשר לשבת חזון, שגם בו ישנם שני הפכים, מצד אחד, זו השבת שלפני [[תשעה באב]], זמן החורבן והירידה, אך מצד שני, היא מייצגת את התחלת התהליך של עליית הגאולה. כפתגם של רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, שבשבת זו "מראים את בית המקדש השלישי", שהוא גבוה ונעלה מכל בתי המקדש שלפניו, ויבנה במהרה בימינו ע"י [[משיח צדקנו]].

כך, בשבת חזון, כמו בפרשת דברים, ישנם שני הפכים – מצד אחד ירידה גדולה, אך מצד שני, עלייה גבוהה יותר, שתחול בעקבות אותה ירידה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1400210029 שיחת ש"פ דברים תשט"ו].}}.

== קישורים חיצוניים ==
* [https://he.chabad.org/parshah/torahreading.asp?aid=856736&p=haftarah&showrashi=true טקסט פרשת דברים עם פירוש רש"י] {{בית חב"ד}}

{{הערות שוליים}}
{{הפטרה}}
[[קטגוריה:הפטרה]]
[[קטגוריה:תלתא דפרענותא]]