עריכת הדף "דבר מלכות במדבר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
'''דבר מלכות במדבר''' היא השיחה שנאמרה ב[[שבת]] [[פרשת נשא]], ערב חג השבועות וביום השני של [[חג השבועות]] [[תנש"א]], והוגהה על ידי [[הרבי]] בשפת ה[[יידיש]].
'''דבר מלכות במדבר''' היא השיחה שנאמרה ב[[שבת]] [[פרשת נשא]], ערב חג השבועות וביום השני של [[חג השבועות]] [[תשנ"ב]], והוגהה על ידי [[הרבי]] בשפת ה[[יידיש]].


השיחה מדברת על הבלבול שיכול להיות מריבוי הענינים שיש לפעול בהם, ושכאשר הם נסובים סביב '''נקודה אחת''' של אלוקות, נעשית מנוחה בכל הענינים.
השיחה מדברת על______
 
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].
 
==רקע==
באותה התקופה הלך הרב [[עמנואל שוחט]] ל[[תהלוכה]] לשכונת [[בורו פארק]], וכשהגיע שם ל[[בית הכנסת]] החל ללעוג ה[[גבאי]] על שאומרים על הרבי שהוא משיח, והודיע לו שאם לא יגנה [[אמונה]] זו לפני הקהל - לא יתן לו רשות דיבור בבית כנסת. כמובן שהרב שוחט סירב ונאלץ לעזוב את המקום.
 
כשחזר ל[[770]], סיפר על כך לרב [[דוד רסקין]] שהעביר את זה ל[[הרב חודקוב|רב חודוקוב]], והרב חודוקב העביר את הסיפור ישירות לרבי.
 
בשיחה התבטא הרבי בחריפות, נגד אלו שעושים [[ליצנות]] מ[[משיח]] ("חרפו עקבות משיחך"){{הערה|יש לציין, שהרבי תקף את זה שהוא לעג על כך ש"אומרים על '''הרבי הוא משיח'''", ואמר על כך הרבי שהוא "עושה לעג ממשיח".}}.
 
הרבי המשיך ולימד עליהם זכות, שבאמת אין ה' יכול לבוא אליהם בטענות מאחר ונולדו כ אנשים גלותיים: {{ציטוטון|ובאמת אין זה באשמתו, מכיון שבני ישראל נמצאים בגלות כבר במשך אלף שנה ויותר, וכבר קרוב לאלפיים שנה - וזוהי הסיבה האמיתית לדיבורים כאלו; איך יכול הקב"ה לבוא אליו בטענה - היתכן שעושה ליצנות ממשיח צדקנו, בשעה שהקב"ה עצמו מחזיקו בגלות משנולד, ונעשה אחר-כך [[בר מצוה]] בגלות, ואחר כך היה ענין ה[[נישואין]] עם ה[[שבע ברכות]] כו' בגלות...}}.
 
על כך יש איזכור קטן בסיום השיחה המוגת, שהרבי אומר {{ציטוטון|וכל השאלות בפרטי הגאולה ומשיח צדקנו, שזה בא מצד הגלות עצמה, מצד זה שנולדנו בגלות וגדלנו בגלות, במילא '''הרי אנו "אנשי גלות"''' ר"ל}}.


==סיכום==
==סיכום==
שורה 20: שורה 7:
{{ציטוט-צף|"חיילי בית דוד" קאי על התמימים, ודוגמתו בכאו"א מישראל – שכל יהודי הוא "תמים" בכל עניניו, עאכו"כ בעניני משיח ומלכות בית [[דוד]] והגאולה שבסיום [[הרמב"ם]] – "כמים לים מכסים"}}
{{ציטוט-צף|"חיילי בית דוד" קאי על התמימים, ודוגמתו בכאו"א מישראל – שכל יהודי הוא "תמים" בכל עניניו, עאכו"כ בעניני משיח ומלכות בית [[דוד]] והגאולה שבסיום [[הרמב"ם]] – "כמים לים מכסים"}}
*'''אותיות א' - ג'''' יש ללמוד הוראה מהקביעות המיוחדת שבשנה זו ([[תשנ"ב]]) א. מהרצף של שבת וחג השבועות. ב. שבת היא פרשת במדבר. ג. חג השבועות הוא ביום ראשון, התחלת מעשה בראשית. הקשר בין חג השבועות לשבת, שלכן [[מתן תורה]] היה בשבת, הוא: מנוחה. הן השבת והן התורה מביאות מנוחה לעולם, שמצד עצמו חסר מנוחה; וזאת מכיון שגדרו של העולם הוא זמן ומקום - התחלקות ושינוי, שגורמים אי מנוחה. כשהשבת והתורה מגלות שכל העולם קיים למטרה אחת - [[אלוקות]], הפרטים שבעולם מתעלים ומגיעים אל המנוחה.
*'''אותיות א' - ג'''' יש ללמוד הוראה מהקביעות המיוחדת שבשנה זו ([[תשנ"ב]]) א. מהרצף של שבת וחג השבועות. ב. שבת היא פרשת במדבר. ג. חג השבועות הוא ביום ראשון, התחלת מעשה בראשית. הקשר בין חג השבועות לשבת, שלכן [[מתן תורה]] היה בשבת, הוא: מנוחה. הן השבת והן התורה מביאות מנוחה לעולם, שמצד עצמו חסר מנוחה; וזאת מכיון שגדרו של העולם הוא זמן ומקום - התחלקות ושינוי, שגורמים אי מנוחה. כשהשבת והתורה מגלות שכל העולם קיים למטרה אחת - [[אלוקות]], הפרטים שבעולם מתעלים ומגיעים אל המנוחה.
*'''אותיות ד' - ו'''' חוסר המנוחה יכול להיות גם בענינים של [[תורה]] ו[[מצוות]]: במצוות ישנם פרטים רבים, ועל היהודי להרגיש בכל הפרטים את הנקודה האחת: [[רצון]] שלמעלה מהתחלקות. וגם באהבת היהודי לקב"ה שישנם שני קוים [[רצוא ושוב]], אך תפקידו הוא להרגיש שאין כאן שני קוים אלא נקודה אחת: רצון ה' שלמעלה משני הקוים. הרגשת הנקודה היא כאשר היהודי בביטול ורוצה להגיע לעצם, שאז מגיע לנקודה שמתבטאת בכל הפרטים.
*'''אותיות ד' - ו'''' חוסר המנוחה יכול להיות גם בענינים של [[תורה]] ו[[מצוות]]: במצוות ישנם פרטים רבים, ועל היהודי להרגיש בכל הפרטים את הנקודה האחת: [[רצון]] שלמעלה מהתחלקות. וגם באהבת היהודי לקב"ה שישנם שני קוים [[רצוא ושוב]], אך תפקידו הוא להרגיש שאין כאן שני קוים אלא נקודה אחת: רצון ה' שלמעלה משני הקוים. הרגשת הנקודה היא כאשר היהודי בביטול ורוצה להגיע לעצם, שאז מגיע לנקודה שמתבטאת בכל הפרטים.
*'''אותיות ז' - ח'''' מתן תורה הוא תהליך המשקף את התשוקה להגיע לעצם. בני ישראל לא חיפשו את הפרטים אלא הגיעו לביטול גמור של "נעשה ונשמע". ועל ידי זה קיבלו את גילוי עצם המלך, שחודר גם בכל הפרטים. גם ההכנה למתן תורה ענינה ההתעלות שאחרי כל הפרטים בעבודת מ"ט [[ימי הספירה]] - אל שער הנ' - [[כתר]], הנקודה שלמעלה מהפרטים.
*'''אותיות ט' - י"ג''' לאור ביאור זה, מובנת ההוראה מפרטי קביעות השנה: יום השבת הסמוך ליום מתן תורה - מדגיש את המנוחה, הנקודה האחת, המתגלית על ידי השבת והתורה. ומתן תורה ביום ראשון, התחלת הבריאה - מדגיש שהמנוחה חודרת בכל פרטי העולם. גם פרשת במדבר מדגישה שהמנוחה של התורה חודרת בתוך המדבר, מקום המסמל היפך מנוחה. '''ה[[מעשה]] הוא העיקר:''' יש להוסיף ב[[לימוד התורה]], לימוד [[פנימיות התורה]], אמירת [[פרקי אבות]], לימוד שיעורי ה[[חת"ת]] וה[[רמב"ם (תקנה)|רמב"ם]] ושאר השיעורים הפרטיים; ובמיוחד - '''לחדש [[חידושי תורה]], לכתבם ולפרסמם.''' וזה יביא את המנוחה האמיתית בגילוי משיח צדקנו.
==קישורים חיצוניים==
* השיחה: '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/35/01_במדבר.pdf מוגה (אידיש)] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAd0pfMXA5RjlGNG8/view?usp=drive_link&resourcekey=0-0g_YvCtToWHKz86cpGMRCg תרגום ללשון הקודש] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1Cbj3jH0HT5i4PUv3LZyknuFSK6y4PFA092enuwDa5vU/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SAUG5PVmhGQTcya1U/edit?usp=drive_link&ouid=113047085946654283603&resourcekey=0-4hewHdWcbRxZWxaMGpvs8w&rtpof=true&sd=true בלתי מוגה - שיחה ויומן]'''


{{שיחות הדבר מלכות}}
*'''אותיות ז' - ח'''' מתן תורה הוא תהליך המשקף את התשוקה להגיע לעצם. בני ישראל לא חיפשו את הפרטים אלא הגיעו לביטול גמור של "נעשה ונשמע". ועל ידי זה קיבלו את גילוי עצם המלך, שחודר גם בכל הפרטים. גם ההכנה למתן תורה ענינה ההתעלות שאחרי כל הפרטים בעבודת מ"ט [[ימי הספירה]]  - אל שער הנ' - [[כתר]], הנקודה שלמעלה מהפרטים.
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|במדבר]]
*'''אותיות ט'  - י"ג''' לאור ביאור זה,  מובנת ההוראה מפרטי קביעות השנה: יום השבת הסמוך ליום מתן תורה - מדגיש את המנוחה, הנקודה האחת, המתגלית על ידי השבת והתורה. ומתן תורה ביום ראשון, התחלת הבריאה - מדגיש שהמנוחה חודרת בכל פרטי העולם. גם פרשת במדבר מדגישה שהמנוחה של התורה חודרת בתוך המדבר, מקום המסמל היפך מנוחה. '''ה[[מעשה]] הוא העיקר:''' יש להוסיף ב[[לימוד התורה]], לימוד [[פנימיות התורה]], אמירת [[פרקי אבות]], לימוד שיעורי ה[[חת"ת]] וה[[רמב"ם (תקנה)|רמב"ם]] ושאר השיעורים הפרטיים; ובמיוחד - '''לחדש [[חידושי תורה]], לכתבם ולפרסמם.''' וזה יביא את המנוחה האמיתית בגילוי משיח צדקנו.
[[קטגוריה:חומש במדבר|במדבר]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)