| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| '''אתחלתא דגאולה''' פירושו התחלת ה[[גאולה]]. במונח זה השתמשה רבות הציונות הדתית, כהגדרה להקמת [[מדינת ישראל]], ולהקמת שלטון ה[[יהודים]] ב[[ארץ ישראל]]. ה[[רבי]] מתנגד לתפיסה זו{{הערה|1=ראה התוועדויות - [[תשמ"ג]] כרך א' ע' 509 [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=509&cPartLetter=B&nBookId=61&refrashBookNav=Y קישור באתר אוצר הרבי].}} -, כיון ש[[מדינת ישראל]] לא הוקמה על בסיס [[תורה]] ו[[מצוות]] היא אינה יכולה להוות התחלה ל[[גאולה]]. ה[[רבי]] ציין מספר רב של פעמים שהתחלת ה[[גאולה]] על פי [[הלכה]] היא אך ורק בסדר אותו קבע ה[[רמב"ם]], שתהיה תחילה על ידי [[מלך המשיח]] שהינו בשר ודם. | | '''אתחלתא דגאולה''' פירושו התחלת ה[[גאולה]]. במונח זה השתשמה רבות הציונות הדתית, כהגדרה להקמת מדינת ישראל, ולהקמת שלטון היהודים ב[[ארץ ישראל]]. הרבי מתנגד לתפיסה זו, כיון שמדינת ישראל לא הוקמה על בסיס [[תורה]] ו[[מצוות]] היא אינה יכולה להוות התחלה לגאולה. הרבי ציין מספר רב של פעמים שהתחלת הגאולה על פי הלכה היא אך ורק בסדר אותו קבע הרמב"ם, שתהיה תחילה על ידי [[מלך המשיח]] שהינו בשר ודם. |
|
| |
|
| == המדרש וההלכה == | | == המדרש וההלכה == |
| מכמה מדרשים ומאגדות ה[[גמרא]] ב[[תלמוד בבלי]] ו[[ירושלמי]] נראה שחידוש היישוב ה[[יהודי]] ב[[ארץ ישראל]] הינו התחלת ה[[גאולה]]. ב[[גמרא]] בסנהדרין{{הערה|צח, א}} אומר ה[[אמורא]] רבי אבא בקשר לדברי הפסוק{{הערה|יחזקאל לו, ח}} "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" - "אין לך [[קץ]] מגולה מזה" כש[[רש"י]] על הסוגייה מפרש את הדברים כלפי פריחת ה[[צומח]] ב[[ארץ ישראל]]. | | מכמה מדרשים ומאגדות הגמרא ב[[תלמוד בבלי]] ו[[ירושלמי]] נראה שחידוש היישוב היהודי בארץ ישראל הינו התחלת הגאולה. בגמרא בסנהדרין מובא על פריחת הצומח בארץ ישראל, "אין לך [[קץ]] מגולה מזה". |
|
| |
|
| תפיסת היסוד של ה[[רבי]] היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ב[[רמב"ם]] שהוא הפוסק היחיד בענין ה[[גאולה]], ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו, ה[[רמב"ם]] כותב בהלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק י"א על הסדר ב[[גאולה]]: "יעמוד מלך מבית דוד [[הוגה בתורה]] ו[[עוסק במצוות]] כדוד אביו ויכוף כל [[ישראל]] לילך בה ולחזק בדקה", כלומר ה[[גאולה]] תתחיל בביאת ה[[מלך המשיח]]. רק לאחר מכן יהיה השלב של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|פרופ' [[ישראל אלדד]] כתב במאמר ב"[[מעריב]]" על ביקורו בחצר הרבי מליובאוויטש שכאשר ניסה להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא ד[[גאולה]] חל מפנה מפתיע בטון דיבורו של הרבי, הרבי אף הלם באגרופו על השולחן ונקב בשם רב מסוים (ש[[הרבי הריי"צ]] העריך וכיבד) וקבע חד משמעית כי אותו רב טעה בנושא}}. | | תפיסת היסוד של הרבי היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ברמב"ם שהוא הפוסק היחיד בענין הגאולה, ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו, הרמב"ם כותב בהלכות מלכים פרק י"א על הסדר בגאולה: "יעמוד מלך מבית דוד [[הוגה בתורה]] ו[[עוסק במצוות]] כדוד אביו ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה", כלומר הגאולה תתחיל בביאת ה[[מלך המשיח]]. רק לאחר מכן יהיה השלב של [[קיבוץ גלויות]]. |
|
| |
|
| את המדרשים והגמרות אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם '[[גאולה]]' הוא שם כללי, כל [[גאולה]] של יחיד או רבים מצרה קרוי [[גאולה]], לכן ייתכן שהמדרשים הללו מדברים על [[גאולה]], אך לא על ה[[גאולה]] המיוחלת. כמו כן ייתכן שזהו על דרך דברי חז"ל{{הערה|איכה רבה פ"א, נא ותלמוד ירושלמי ברכות פ"ב, ה"ד}} שמיד עם החורבן ב[[תשעה באב]] נולד מושיען של ישראל ונוצרה התחלה מסויימת של הגאולה, כשלאחרי 'אתחלתא' זו רק התחילה ה[[גלות]] המרה ועד שרובו של [[בית המקדש]] נשרף לאחר מכן, למחרת [[תשעה באב]]{{הערה|תענית כ"ט, א}}. | | גם את המדרשים אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם 'גאולה' הוא שם כללי, כל גאולה של יחיד או רבים מצרה קרוי גאולה, לכן ייתכן שהמדרש והגמרא מדברים על גאולה, אך לא על הגאולה המיוחלת. |
|
| |
|
| את דברי חז"ל על פריחת הצומח ב[[ארץ ישראל]] מפרש הרבי{{הערה|[[יחידות]] הרבנים הראשיים לאה"ק בשנת [[תשמ"ד]]- בצל החכמה ע'206}} שזה אחד הסימנים המעיד שנמצאים בסוף זמן ה[[גלות]] ובסמיכות ל[[גאולה]] אך לא שהתחילה כבר הגאולה{{הערה|וראה בס' בין אור לחושך ע' 110 שהוכיח כן מהמשך דברי הגמרא שם ומדיוק לשון רש"י שכותב שאז רק "'''יקרב''' הקץ"}}. במקום אחר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ד ע' 1119}} פירש הרבי את הדברים על פי פנימיות העניינים כלפי [[הפצת מעיינות]] ה[[חסידות]], אשר כשתושלם התפשטות ה[[חסידות]] ב[[עולם]] תבוא הגאולה - כדברי ה[[משיח]] ל[[בעל שם טוב]] המפורסמים.
| | ישנם (בודדים - כמובן) שרצו לומר שמדברי הגמ' בסנהדרין: שהקב"ה מקים 'דוד אחר' שהוא יהי' מלך המשיח, הכוונה לדוד בן גוריון. טענה מגוחכת ומבהילה זו דחה הרבי, כפי המובן בפשטות שמלך המשיח תפקידו לכוף את ישראל לקיים תורה ומצוות ולהחזיר את שלימות התורה לעם ישראל, ממילא מובן שדוד בן גוריון לא שייך שיהיה מלך המשיח... |
| | |
| ישנם (בודדים - כמובן) שרצו לומר שמדברי הגמרא בסנהדרין: ש[[הקב"ה]] מקים 'דוד אחר' שהוא יהיה [[מלך המשיח]], הכוונה לדוד בן גוריון. טענה מגוחכת ומבהילה זו דחה ה[[רבי]], כפי המובן בפשטות ש[[מלך המשיח]] תפקידו לכוף את [[ישראל]] לקיים [[תורה ומצוות]] ולהחזיר את [[שלושת השלמויות#התורה|שלימות התורה]] ל[[עם ישראל]], ממילא מובן שדוד בן גוריון שפעל בכיוון ההפוך לחטוא ולהחטיא לא שייך שיהיה [[מלך המשיח]]...{{הערה|אג"ק כ' ע' קי"א}} | |
| | |
| עוד סיבה לשלילת הטעות היא, כיוון שהגאולה אינה רק גלות עם ישראל מארצו, אלא שאין גילוי אלוקות ואי אפשר לקיים תרי"ג מצוות. ולכן כל עוד שעניין זה לא מתחיל לחזור, אין שייך לקרוא לזה אתחלתא דגאולה.
| |
|
| |
|
| == חומרת הטעות בזה == | | == חומרת הטעות בזה == |
|
| |
|
| במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. המצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה ומצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת ה[[גאולה]], שמטרתה שלימות ה[[תורה]] ו[[מצוות]]. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום [[תורה]] ו[[מצוות]] ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}} "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא ד[[גאולה]].{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו ש[[ניצולי השואה|ניצולו מהשואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל," (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''[[בין אור לחושך]]'''. | | במכתבים רבים הרבי שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה הגאולה. המצב בארץ ישראל מהבחינה של קיום תורה ומצוות לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת מדינת ישראל, ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. |
|
| |
|
| ה[[רבי]] אמר כי טענות אלו מביאים לקולות (הקלות) ב[[תורה]] וב[[מצוות]] (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין ב[[תורה]] וב[[מצוות]] כתחילת ה[[גאולה]]).
| | הרבי אמר כי טענות אלו מביאים לקולות בתורה ובמצוות (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין בתורה ובמצוות כתחילת הגאולה). |
| ה[[רבי]] אמר שאמירה זו היא שימת חושך לאור, ואור לחושך.
| | הרבי אמר שאמירה זו היא שימת חושך לאור, ואור לחושך. |
|
| |
|
| ביטוי חריף (יוצא דופן בסגנון הכתיבה של [[הרבי]]) על אמירה זו כתב ה[[רבי]]{{הערה|אגרת הנ"ל לרש"י זווין.}}: "הכרזת 'אתחלתא דגאולה' - ענין של סכנה, כי זהו הביאור היחיד ש(לעת עתה) מצאתי על ענין הקרבנות והחללים ב[[ארץ הקודש]] ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מה[[שואה]] וראו ניסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, וגם כן באופן בלתי טבעי כנ"ל". | | ביטוי חריף (יוצא דופן בסגנון הכתיבה של הרבי) על אמירה זו כתב הרבי (אגרת ט'תקס"ב): "הכרזת 'אתחלתא דגאולה' - ענין של סכנה, כי זהו הביאור היחיד ש(לע"ע) מצאתי על ענין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו ניסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו בארץ הקודש ת"ו, וג"ג באופן בלתי טבעי כנ"ל, הי"ד". |
|
| |
|
| ==לקריאה נוספת== | | ==לקריאה נוספת== |
| * ספר [[אגרות קודש בעניני גאולה ומשיח]] פרק אתחלתא דגאולה. | | * ספר [[אגרות קודש בעניני גאולה ומשיח]] פרק אתחלתא דגאולה. |
|
| |
|
| *הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קריית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]]. | | *הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]]. |
| | |
| == קישורים חיצוניים ==
| |
| | |
| * [https://chabadpedia.co.il/images/0/08/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%9B%27.pdf לקוטי שיחות ח"כ ע' 285]
| |
| * [https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%94%27.pdf לקוטי שיחות ח"ה ע' 149]
| |
| * [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9613.htm אגרת קודש - אדמו"ר מלך המשיח שליט"א - י"ז כסלו תשכ"ט]
| |
| *'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_39.html הרבי בחריפות: 'אתחלתא דגאולה'? טועים והשם יצילנו מידם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
| |
| | |
| {{גאולה ומשיח}}
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
|
| |
|
| [[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]] | | [[קטגוריה:גאולה ומשיח]] |
| [[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]] | | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] |
| [[קטגוריה:ציונות דתית]]
| |