עריכת הדף "אברהם דוד פוזנר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אברהם דוד פוזנר מ[[קלימוביץ']]''' | הרב '''אברהם דוד פוזנר מ[[קלימוביץ']]''', היה מהקבוצה הראשונה של ה[[תמימים]] שנכנסו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], בעל זכרון טוב, ומה[[חוזר|חוזרים]] של תורת [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ל[[שוחט]] של ה[[עיירה]] החסידית [[קלימוביץ']] | נולד ל[[שוחט]] של ה[[עיירה]] החסידית [[קלימוביץ']], והיה מראשוני התלמידי שהגיעו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עם הקמתה בשנת [[תרנ"ז]]. | ||
בזכות כשרונותיו הנעלים, זכה לקירובים רבים ולחיבה מופגנת מצד [[אדמו"ר הרש"ב]] והתמנה ל[[חוזר]], ועסק בכתיבת [[הנחה|הנחות]] מה[[מאמר]] | בזכות כשרונותיו הנעלים, זכה לקירובים רבים ולחיבה מופגנת מצד [[אדמו"ר הרש"ב]] והתמנה ל[[חוזר]], ועסק בכתיבת [[הנחה|הנחות]] מה[[מאמר|מאמרים]] ש[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר. בזכות הצלחתו בכתיבת האמרמים, יכל [[אדמו"ר הרש"ב]] באותן שנים לפנות זמן נוסף לצרכי עסקנות הכלל, כשהוא מסתפק בהוספת הערות ותיקונים על המאמרים שכתב, ונתן לו אפשרות להיכנס לחדרו ללא הכנות מיותרות על מנת לברר שאלות שהוקשו לו בכתיבת המאמרים{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] בלשון הקודש, עמוד 392.}}. | ||
עבודתו זו נמשכה בין השנים [[תרנ"ט]]-[[תרס"א]], ובזכות עבודתו זו זכה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יתבטא אודותיו: {{ציטוטון|שלשה עשר חוזרים היו אשר העמידו ענין חזרת המאמרים על בסיס נכון, וראויים לברכה וזכרון נצחי, בדברי ימי החסידים}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15870_31.pdf[[ספר השיחות]] [[תרפ"א]] עמוד 17].}}, ובמקום אחר התבטא אודותיו: {{ציטוטון|היה תפסן גדול, בור סוד שאינו מאבד טיפה.. במשך הזמן היה מגדולי המצויינים מבין תלמידי ישיבת תומכי תמימים}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_39165_412.pdf שיחת ערב ראש [[חודש תמוז]] תש"ב].}}. | עבודתו זו נמשכה בין השנים [[תרנ"ט]]-[[תרס"א]], ובזכות עבודתו זו זכה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יתבטא אודותיו: {{ציטוטון|שלשה עשר חוזרים היו אשר העמידו ענין חזרת המאמרים על בסיס נכון, וראויים לברכה וזכרון נצחי, בדברי ימי החסידים}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15870_31.pdf[[ספר השיחות]] [[תרפ"א]] עמוד 17].}}, ובמקום אחר התבטא אודותיו: {{ציטוטון|היה תפסן גדול, בור סוד שאינו מאבד טיפה.. במשך הזמן היה מגדולי המצויינים מבין תלמידי ישיבת תומכי תמימים}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_39165_412.pdf שיחת ערב ראש [[חודש תמוז]] תש"ב].}}. | ||
בשנת [[תר"ס]] הוציא [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[קונטרס התפילה]], ובאות א' כתב אודות דרגות נעלות מאוד בעבודת התפילה. כאשר [[הרשב"צ]] שאל את אדמו"ר הרש"ב עבור מי הוא כתב דרגות נעלות אלו, שכמעט אין ביכולתו של אף אחד להגיע אליהם, ענה אדמו"ר הרש"ב שהוא כתב אות זו בשביל הרב אברהם דוד פוזנר, שהיה באותה עת תלמיד בישיבה. | בשנת [[תר"ס]] הוציא [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[קונטרס התפילה]], ובאות א' כתב אודות דרגות נעלות מאוד בעבודת התפילה. כאשר [[הרשב"צ]] שאל את [[אדמו"ר הרש"ב]] עבור מי הוא כתב דרגות נעלות אלו, שכמעט אין ביכולתו של אף אחד להגיע אליהם, ענה [[אדמו"ר הרש"ב]] שהוא כתב אות זו בשביל הרב אברהם דוד פוזנר, שהיה באותה עת תלמיד בישיבה. | ||
לאחר שסיים את לימודיו בישיבה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ליבא, ונשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב כשוחט לאחת מהעיירות החסידיות, אך לא המשיך בתפקיד זה זמן רב. | לאחר שסיים את לימודיו בישיבה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ליבא, ונשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] כשוחט לאחת מהעיירות החסידיות, אך לא המשיך בתפקיד זה זמן רב. | ||
בשנת [[תרע"ג]] התמנה כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, והתיישב בצד הדרומי של ה[[עיירה]], בסמיכות ל[[מקוה]] | בשנת [[תרע"ג]] התמנה כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, והתיישב בצד הדרומי של ה[[עיירה]], בסמיכות ל[[מקוה]], ועסק בהדרכת תלמידי הישיבה בעבודת ה', מתוך [[יראת שמים]] ואהבת ישראל. | ||
כיהן כ[[משפיע]] בישיבה עד לפריצתה של [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[תרע"ח]], שאז התפזרו תלמידי הישיבה בעיירות [[רוסיה]], כיון שהחזית התקרבה לליובאוויטש, | כיהן כ[[משפיע]] בישיבה עד לפריצתה של [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[תרע"ח]], שאז התפזרו תלמידי הישיבה בעיירות [[רוסיה]], כיון שהחזית התקרבה לליובאוויטש, והיתה סכנת נפשות להמשיך ולהתגורר במקום. | ||
בעקבות סכנת המלחמה עבר גם הוא להתגורר ב[[ראמען]], שם תקפה אותו מחלה קשה, והוא סבל ייסורים במשך שלוש שנים, עד לפטירתו בשנת [[תרפ"א]] מקובל | בעקבות סכנת המלחמה עבר גם הוא להתגורר ב[[ראמען]], שם תקפה אותו מחלה קשה, והוא סבל ייסורים במשך שלוש שנים, עד לפטירתו בשנת [[תרפ"א]]{{הערה|אצל חסידים מקובל שבשנה שלאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הרש"ב]], היה 'מנין' של עשרה חסידים שנפטרו גם הם מפני שנשמותיהם היו שייכות לאדמו"ר הרש"ב, והרא"ד פוזנר היה אחד מעשרה אלו.}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
היו לו שלושה בנים, שניים מתוכם היו יראי שמים, ואחד מהם הצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטית, ה'קומסמול'. | היו לו שלושה בנים, שניים מתוכם היו יראי שמים, ואחד מהם הצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטית, ה'קומסמול'. | ||
גיסו היה הרב [[אלחנן דב מרוזוב]] (התחתן בזיווג ראשון לאחותו אסתר, עד לפטירתה בעת לידת בנה החמישי). | גיסו היה הרב [[אלחנן דב מרוזוב]] (התחתן בזיווג ראשון לאחותו אסתר, עד לפטירתה בעת לידת בנה החמישי). | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== |