עריכת הדף "גזירת הקנטוניסטים" (פסקה)

==התייחסות רבותינו נשיאינו==
===אדמו"ר האמצעי===
הגזירה החלה בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר האמצעי]], אך עד שהיא התפרסמה והחלה בפועל, הסתלק אדמו"ר האמצעי, ולא הספיק לבצע פעולות ממשיות לביטול הגזירה ולהסרת האיום על החינוך היהודי של ילדי ישראל, מלבד נסיעה לציונו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], שם השתטח על ציון אביו והתפלל לביטול הגזירה.

בתחילת [[חודש כסלו]] [[תקפ"ח]] בשבוע שלפני [[הסתלקות]]ו, אמר [[מאמר חסידות]] שעסק בענין "להבין עניין לקיחת אנשי חיל מישראל ביד נוכרים"{{הערה|1=נדפס בספר 'מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] - קונטרסים', עמוד רסג ואילך. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16042&st=&pgnum=265 צילום דפי המאמר באתר 'היברו בוקס'].}}, וביאר כיצד ייתכן שההשגחה האלוקית תזמן לאדם מכשולים בדרכו בקיום התורה והמצוות.

קודם לאמירת המאמר התבטא: {{ציטוטון|אני ידעתי זה עוד שבע שנים מקודם כשהייתי על קבר [[אדמו"ר הזקן|אאמו"ר]] שראיתי אז קטרוג גדול על בחורי שונאי ישראל (בסוד שבע יפול צדיק וקם הגזירה), ונשברה רוחי בקרבי כי הבנתי וידעתי שבוודאי יהיה זה במשך הזמן, ואחר כך בעת חתונת בתי נתקבצו אלי אנשים רבים זקנים ונערים יודעים ומבינים לשמוע [[דא"ח]], והייתי שמח בהם שמחה גדולה מאוד עד אור הבוקר, וכסבור הייתי שנתבטלה הגזירה; ואחר כך כשהלכתי להתנמנם קצת בא אלי אאמו"ר ויאמר לי: מה אתה שמח בנערים הללו שנתקבצו אליך, האם לא ידעת מהקטרוג שהולך ומתגבר? ותיכף נשברה רוחי בקרבי, שבוודאי הוא מלקיחת בני ישראל לאנשי חיל.}}.

במאמר זה מבאר, שדווקא כאשר ישנן גזירות, ואף-על-פי-כן מקיים היהודי את המצוות במסירות-נפש, הרי ישנו בשמים יוקר נעלה לאותן מצוות מועטות שמצליח לקיים למרות כל הנסיונות, ועד שבשביל זה כדאי כל הגזירות, ואפילו כדאיות כל המצוות הרבות שהוא מפסיד, מצד גודל הנחת-רוח שישנו בשמים מקיום מצוות אלו הנעשות מתוך מסירות-נפש{{הערה|ראו גם [[תורת מנחם]] תשי"ד, כרך ב' עמוד 135.}}.

===אדמו"ר ה'צמח צדק'===
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הצמח צדק שהקים את חברת "תחיית המתים" שפעלה להברחת החטופים]]
====חברת תחיית המתים====
כאשר החלה הגזירה, וראשי הקהילות לא הצליחו לבטל את רוע הגזירה באמצעים דיפלומטיים, הקים [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועד מיוחד לטפל בגזירה, שנשא את השם 'חברת תחיים המתים'{{הערה|בשנת [[תקצ"ד]] התקיימה אסיפה חשאית של גדולי חסידי הצמח צדק, ובמהלכה טענו החסידים שאינו צריך להתערב בזה, כי הוא יהיה נתון בסכנה גדולה. באותה אסיפה, הוכיח הצמח צדק בראיות ברורות כי על פי הלכה כל אחד ואחת מישראל שיש ביכולתו להציל ילדי ישראל משמד - מחוייב הוא בזה על פי דין.}}.

ועד זה פעל במספר מישורים מקבילים:
*הפחתת מכסת האנשים שדרש הצבא הרוסי, על ידי פדייתם בכסף.
*שחרור הילדים החטופים על ידי נתינת שוחד לשומרים.
*שיחרור הילדים על ידי רישומם בפנקסי הצבא כמתים.
*שליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים החטופים על מנת לעודדם ולחזקם שישארו נאמנים לשמירת תורה ומצוות.
*הטבעת החוטפים ב[[מקוה]], מדין 'מוסר'.

בראש 'חברת תחיית המתים' עמד הרב [[איסר בער גילרסון]] (הרב ממאלינסק).

בין העוסקים בהצלת הילדים החטופים, היה הרב [[חיים יהושע מקאליסק]], שהיה סוחר בקאזאן, והצליח להתיידד עם אנשי המקום, ובמשך שמונה שנים עסק בהצלת הילדים והצליח לפדות מאות ילדים יהודיים, עד שהצליחו לעלות על עקבותיו באמצעות סוחר יהודי מפלך וואהלין שהתחזה לידידו, והצליח להפליל אותו ולשים אותו במאסר{{הערה|בעקבות מאסרו, כתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] לא' מהחסידים בשם זאב וולף (נדפס באגרות קודש לאדמו"ר הצמח צדק ח"א, עמ' שלט), בו ביקש ממנו לעשות את כל ההשתדלות שיש בידו להציל אותו מגזר דין מוות, ולפדות אותו בכל מחיר.}}.

הממשלה הרוסית חששה מפעילותו של הצמח צדק, והציבה במקום מושבו ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] פקיד ממשלתי בעל דרגה גבוהה, על מנת שיעקוב אחרי מעשיו של הצמח צדק והבאים אליו, וימסור דו"ח מפורט לממשל הרוסי.

בשנת תר"ב נודעו פעולותיו של הצמח צדק לנציב מחוז ויטבסק, ויחד הם התייעצו להביאו לויכוח בפטרבורג, על מנת להפילו בלשונו, ולעשותו מורד במלכות.

בעקבות כך התקיימה [[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] בשנת [[תר"ג]], במהלכה נאסר הצמח צדק 22 פעמים, אך עמד בתוקף על עקרונותיו, והמשיך בפעולותיו הכלליות להצלת ילדי ישראל.

הקנטוניסטים שניצלו בעקבות פעילותו העניפה של ה'צמח צדק', רכשו כתרים מפוארים לספרי התורה בבית מדרשו של הרבי בליובאוויטש{{הערה|כאשר ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] רכש כתר עבור הספר הראשון של [[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי התורה לילדי ישראל]], והראה אותו לרבנית חיה מושקא בהוראתו של הרבי, התבטאה הרבנית כי כתר זה הינו בדומה לכתרים שרכשו הקנטוניסטים ('בכל ביתי נאמן הוא', פרק 'ידא אריכתא').}}.

====קירוב החיילים היהודים====
במקביל לפעולות שנעשו על ידי חברת [[תחיית המתים]] שהקים, פעל אדמו"ר ה'צמח צדק' בעצמו לקרב את החיילים הקנטוניסטים, ולקרב אותם ככל האפשרי, ולהרעיף עליהם חיבה.

כאשר ביקר ב[[פטרבורג]] ב[[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] שהתקיימה בשנת [[תר"ג]], ביקשו החיילים הקנטוניסטים ששהו במחנה הצבאי הסמוך לפטרבורג, שהצמח צדק יבוא לנאום בפניהם, והוא אכן הגיע באישור מפקדי הצבא, ונשא בפניהם דברי התעוררות.

נאומו הותיר רושם עמוק על החיילים, והם ביקשו מספר פעמים נוספות שיגיע לנאום בפניהם. דבר זה גרם שהממשל הרוסי ירחיק את הצמח צדק מפטרבורג, על מנת למנוע את המשך השפעתו על החיילים{{הערה|נאומיו של הצמח צדק בפני החיילים הותירו רושם לאורך זמן, וכאשר הצאר הרוסי ביקר במחנה והורה לחיילים להמיר את דתם, הם מסרו את נפשם וקפצו למים ב[[מסירות נפש]] על מנת שלא להמיר את דתם.}}.

====תשובות הלכתיות בקשר עם הגזירה====
הגזירה עוררה מספר דיונים הלכתיים, בקשר עם מהותם של החוטפים, החיוב למסור את המחויב לצבא על פי פקודת הממשלה (כיון שכאשר היו מחביאים נער המחוייב לעבודת הצבא, הקהילה הייתה שולחת ילד אחר במקומו), היתר תשלום כופר להנהלת הקהילה, ועוד.

בספר השו"ת של אדמו"ר הצמח צדק, נידונו מספר שאלות הנוגעות לדינים אלו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2 שו"ת צמח צדק, יורה דעה] סימנים צ-צב.}}, אך הם נכתבו ברמזים ובסימנים מאימת הצנזורה הרוסית.

===אדמו"ר המהר"ש===
למרות שהגזירה התבטלה כבר בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], החיילים הקנטוניסטים שגויסו קודם לכן נשארו לשרת בצבא עד סיום תקופת השירות, והיה צורך לדאוג לכך שהצבא יאפשר להם שמירת תורה ומצוות כרצונם, ולא יכפה עליהם לקבל את הדת הנוצרית.

במקביל, ברחבי [[רוסיה]] התהוו קהילות יהודיות גדולות של חיילים קנטוניסטים שהיו שלימים באמונתם, אך גדלו כל ימיהם בצבא הרוסי ולא ידעו קרוא וכתוב, ובקושי ידעו מהם הדברים הבסיסים הנדרשים מיהודי שומר תורה ומצוות.

הבעיה העיקרית בכך הייתה, שלקנטוניסטים התאפשר לגור גם מחוץ לתחום המושב של היהודים, ולרבנים לא התאפשרה גישה חופשית אליהם, והקהילות של החיילים הקנטוניסטים היו מרוחקות ומנותקות מהמרכזים היהודיים.

[[אדמו"ר המהר"ש]] עסק רבות עם שליחת שלוחי מיוחדים לקהילות אלו, ושיכנע סוחרים המוכרים מטעם הממשל הרוסי להתיישב בקהילות הקנטוניסטים, ולפעול עמם בלימוד תורה וקיום מצוות מעשיות{{הערה|לאחד הסוחרים שהתיישב בעיר ולדימיר בה היה קיבוץ גדול של יהודים, אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|יש לך טעות, לא לצורך פרנסה גשמית הביאך השם יתברך לוולדימיר.. השם יתברך העביר אותך מפאלאצק לוולדימיר והביאך אל בין קנטוניסטים וחיילי ניקולאי כדי שתפעל עמם משהו ביהדות.. יהודי שסובר שהשם יתברך מנהיג סביבו אנשים ממקום למקום לצורך פרנסה, הוא מקטני אמונה}}. ([[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק ז' עמוד כא).}}.