עריכת הדף "
יחיאל יעקב ויינברג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==קורות חייו== נולד בצ'חנוביץ בסביבות [[תרמ"ד]]-[[תרמ"ה]], וכנער למד אצל רב העיירה הרב אליהו ברוך קמאי, שלימים כיהן כראש ישיבת מיר, ובהמשך נשלח ללמוד בישיבת מיר, ובישיבת סלובודקה והפך לתלמיד קרוב של הרב נתן צבי פינקל 'הסבא מסלובודקה' ודמויות בולטות נוספות של [[תנועת המוסר]]. בשנת [[תרס"ו]] מונה לשמש כרב העיירה פילווישקי שב[[ליטא]], ובאותה שנה גם שידך אותו רבו הרב פינקל עם בתו של הרב ששימש קודם לכן בעיירה, מרת אסתר בת ר' יעקב מאיר לווין, אך השידוך לא עלה יפה וכעבור תקופה קצרה הם התגרשו. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] בעקבות צורך בטיפול רפואי עזב את ליטא והתיישב ב[[גרמניה]], ובתקופה זו למד לימודים כלליים באוניברסיטאות הנחשבות בגרמניה, ובשנת [[תרפ"ג]] קיבל תואר דוקטור בעקבות עבודתו על התרגום הסורי לתנ"ך, ה'פשיטתא'. בשנת [[תרפ"ד]] מונה עמד בראש בית המדרש לרבנים בברלין ושימש בתפקיד זה במשך ארבע עשרה שנים עד פרעות [[ליל הבדולח]] בשנת [[תרצ"ח]] שהובילו לסגירתו. בתקופה זו התקרב לתנועת 'תורה עם דרך ארץ' מבית מדרשו של [[הרש"ר הירש]], ושילב בתורתו ובהגותו את האסכולה הזו יחד עם האסכולה הליטאית של תנועת המוסר ממנה הגיע. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] גורש בידי הנאצים לפולין בשל העובדה שהחזיק באזרחות רוסית, נשלח בהמשך ל[[גטו קובנה]], ולאחר מכן הועבר ל[[גטו ורשה]], ושם מונה על ידי רבני ורשה לנשיא אגודת הרבנים הכללית, ולאחר מכן לנשיא אגודת רבני פולין, ולצד זאת קיים קשרים קרובים עם אנשי [[הג'וינט]] וניהל את העניינים הכספיים של הגטו. לקראת סיום המלחמה הועבר למחנה העבודה וירצבורג שבגרמניה, שם שהה עד לסיום המלחמה. לאחר סיום המלחמה בשל מצבו הבריאותי הרעוע נשלח לבית רפואה בנירנברג בו עבר טיפולים שונים במשך תשעה חודשים, ולאחר מכן עבר בהשפעת תלמידו ל[[שווייץ]] ונותר ללמד שם בישיבת "עץ חיים", במשך עשרים שנה, כשבמשך כל השנים הללו הוא דוחה הצעות של משרות תורניות שונות שהוצעו לו. בין חסידי חב"ד שעמדו עמו בקשר במשך שנות מגוריו בשוויץ, היה הרב [[גרשון מענדל גרליק]], שליח הרבי באיטליה. מתלמידיו בשוויץ היה הרב דוד הלר שכיהן כראש קהילה בלוגאנו, ובנו שהתקרב לחסידות הינו הרב [[יוסף אברהם הלר]], ראש ה[[כולל אברכים שע"י מזכירות הרבי]]. בתקופת מגוריו בשוויץ, עמל על הוצאה לאור של כתביו, ובראשם ספר השו"ת שלו 'שרידי אש', שהקנה לו פרסום רב והוא נקרא על שמו. על אף שסבל ממחלות שונות לאורך כל חייו, האריך ימים עד גיל 82 ונפטר בשוויץ ב[[ד' בשבט]] [[תשכ"ו]]. כאשר הגיע ארונו לארץ הקודש, אנשי תנועת 'המזרחי' מתלמידיו שהיו קרובים אליו, ביקשו שייטמן בבית העלמין סנהדריה שבירושלים, אולם על פי ציוויו של ראש ישיבת חברון הרב יחזקאל סרנא{{הערה|שהיה ידיד קרוב של הרב וינברג.}} הסיטו בחורים תלמידי ישיבת חברון את מהלך הלוויה והובילו את המיטה לעבר בית העלמין הר המנוחות, והוא נטמן בחלקה אותה רכש הרב סרנא עבור עצמו, בטענה כי על המנוח להיטמן בקרבה לגדולי תורה. לכתביו של הרב ויינברג השפעה רבה בעולם התורני, בין השאר בשל העובדה שמאמריו ופסיקותיו התאפיינו בחדשנות מחשבתית ותפיסתית, כשלצד זאת הוא נחשב דמות מקובלת שניתן להסתמך עליה.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף