עריכת הדף "תהלים צ"ג"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = תהלים צ"ג{{ש}} ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ
| תוכן = <poem>
'''א:''' ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט.

'''ב:''' נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה.

'''ג:''' נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה', נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם.

'''ד:''' מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'.

'''ה:''' עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, ה' לְאֹרֶךְ יָמִים.
</poem>
}}
'''תהלים צ"ג''' הוא המזמור ה-93 ב[[תהלים|ספר תהלים]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הצ"ג ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-92, ועד ליום ההולדת ה-93.

==תוכן המזמור ומחברו==
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור נאמר על [[ימות המשיח]], באותו פעם ילבש הקב"ה גיאות, ומה יתגאה לפניו אדם כמו שעשה [[נבוכדנצר]] ו[[פרעה]] ו[[סנחריב]]".

מזמור זה נכלל בנוסח התפילה ונאמר כ[[שיר של יום]] של יום ששי. והוא נאמר אף ב[[שבת קודש]] הן בליל שבת לאחר [[לכה דודי]], והן בשחרית של שבת לאחר [[ברוך שאמר]].

[[מדרש רבה]] ל[[פרשת בשלח]] קושר את המזמור ל[[שירת הים]], ובמקום אחר מקשרים זאת עם בריאת האדם והשלמת המלאכה בבריאת העולם ביום השישי למעשה בראשית, שאדם הראשון קרא 'ה' מלך גאות לבש', ולזכר זה נקבע המזמור הזה להיאמר ביום שישי כשיר של יום{{הערה|פרקי דר"א פי"א. ראש השנה לא, א. זוהר חלק א' רכא, ב. חלק ג' קז, ב. תקוני זוהר תנו.}}.
 
==בחסידות==
*'''ה' מלך גאות לבש''' – יש את ענין המלוכה העצמית, שהיא שייכת גם בלא הנבראים, ו'גאות לבש' היא הוספה, שהמלכות של הקב"ה נמשכת בפועל על הנבראים, וכשאומרים מזמור זה בראש השנה, ממשיכים את ב' הבחינות במלכות ה', לא רק המלוכה השייכת לנבראים, אלא גם את המלוכה העצמית{{הערה|שיחת כ"ב אלול ה'תשמ"ט.}}. ובפרטיות, יש כאן ג' בחינות, ענין המלוכה מצד המלך, ענין ה'גאות' שבאה על ידי השבח של הנבראים שמשבחים אותו, ושכל זה לגביו אינו אלא 'לבוש' לצורך הזולת ולעצמו אינו צריך לכל זה, ובראש השנה בני ישראל ממשיכים את כל ג' הבחינות מחדש, ובזכות זה הקב"ה משפיע גם להם בעבודתם במידה כנגד מידה בכל ג' ענינים אלו{{הערה|ד"ה אתם ניצבים ה'תשל"ז.}}.
*'''גאות לבש, לבש ה' עוז התאזר''' – הפסוק מונה שני סוגי לבוש, הלבוש הראשון הוא לבוש מלכות, והלבוש השני הוא לבוש התורה שנקראת 'עוז', והסדר הוא שקודם מגיעים ללבוש החיצוני, ורק על ידי זה מתעלים ומגיעים גם ללבוש הפנימי{{הערה|ד"ה ה' מלך גאות לבש ה'תשל"ב. וראו ד"ה אחת שאלתי ה'תשט"ו. שיחת שבת פרשת חוקת בלק ה'תשל"ב. מכתב כללי כ"ה אלול ה'תשד"מ. מכתב כללי ליום ראשון דסליחות ה'תשי"ג. מכתב כללי לראש השנה כ"ה אלול ה'תשי"ט.}}.
*'''לבש ה' עוז התאזר''' – תיבת 'התאזר' היא ב[[גימטריא]] תרי"ג, והרמז בכך הוא שדברי התורה שמעמידים את האדם (דוגמת ה[[חגורה]] שחוגרת את ה[[מתניים]] שמעמידות את האדם) צריכים כל הזמן חיזוק, ועיקר ההדגשה הוא על הלכות התורה יותר מאשר על קיום המצוות{{הערה|משיחת שבת פרשת יתרו ה'תש"מ.}}.
*'''אדיר במרום ה'''' – חז"ל דורשים פסוק זה שהרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן עץ אדר, והטעם ששמו יוצא למרחוק והשדה נקראת על שמו, וברוחניות הפירוש הוא שאדם צריך ליטוע עוגן חזק ותקיף בעבודתו שיחדור בו כל כך עד שישפיע על כל עבודתו ועל כל סביבתו{{הערה|שיחת שבת פרשת משפטים-שקלים ה'תשמ"ה.}}. וענין זה קשור במיוחד עם חודש אדר{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 312.}}.

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[נכון כסאך מאז (ניגון)]]}}
לקראת יום הולדתו ה-92 של הרבי בי"א ניסן תשנ"ד, הלחינה קבוצת בחורים מישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] ניגון חסידי חדש על פסוקים מתוך המזמור האישי החדש שהחל הרבי לומר באותה שנה על המילים: "נכון כסאך מאז מעולם אתה", וצירפו לניגון לראשונה את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]].

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=115 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''

{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]