עריכת הדף "סופר סת"ם"

{{מפנה|כתיבת סת"ם|צורת האותיות שחידש אדמו"ר הזקן|כתב אדמו"ר הזקן}}
[[קובץ:אות בספר התורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|סופר סת"ם בעבודתו. הלוגו של ארגון [[ספר התורה של ילדי ישראל]]]]
'''סופר סת"ם''' הוא יהודי העוסק במלאכת כתיבת [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזות]] (ראשי תיבות: סת"ם) וכן מגילות וספרי נביאים וכתובים.

מידת ה[[יראת שמים]] של הסופר, ורמתו הרוחנית חשובים ביותר מכיון שישנם הלכות רבות הקשורות בכתיבה שאי עמידה בתנאיהן פוסלת את הכתוב, ואין אפשרות לגלות זאת לאחר הכתיבה{{הערה|הפרי–מגדים כותב, שסופר סת"ם שהוציא תחת ידו תפילין לא כשרות, גרוע יותר מ[[שוחט]] שכשל והוציא טרפה מתחת ידו. שכן, אלו שאוכלים את הטריפה נכשלים פעם אחת באיסור לאו, ואילו המניחים תפילין פסולות מפסידים בכל יום קיום מצוות עשה, וגם נכשלים בכל יום באיסור לאו של ברכה לבטלה.}}.

[[רבותינו נשיאנו]] דרשו מסופרי הסת"ם לקבוע שיעור יומי בלימוד [[תורת החסידות]]{{הערה|לדוגמא באגרות קודש אדמו"ר שליט"א אגרת ו'שכב.}}. וכן להקפיד על טבילה ב[[מקווה]] קודם הכתיבה.

לפי ההלכה הסופר צריך להיות יהודי, זכר, וגדול (מעל י"ג שנה). ספרים שנכתבו על ידי מין, פסולים ויש לשרפם. ספרים שנכתבו על ידי אישה, או על ידי נכרי, מוסֵר, או חירש, שוטה וקטן, פסולים ויש לגנזם.

[[אדמו"ר המהר"ש]] היה סופר סת"ם בקי ואומן{{הערה|בעקבות מצב בריאותו, ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד.}}, ולכל אחד מבניו העניק מגילת אסתר כתובה בכתב יד קדשו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=29 ספר התולדות של הרבי מהר"ש]}}.

==כוונה==
בכוונתו, בדיבורו ובמעשיו מקדש הסופר את החומר בכך שמקשר את העצמים הגשמיים לעולמות הרוחניים. לכן חייב הסופר לומר בפיו בתחילת הכתיבה {{ציטוטון|הריני כותב לשם קדושת ספר תורה/מזוזה/תפילין/מגילה}}{{הערה|בתניא פרק מ"א אדמו"ר הזקן מבאר שכוונה זו היא בתחילת הכתיבה ובלשונו: "כנודע שעיקר ההכנה לשמה לעכב הוא בתחל' הלימוד בבינונים כמו בגט וס"ת שצריכים לשמה לעכב ודיו שיאמר בתחלת הכתיבה הריני כותב לשם קדושת ס"ת" ובהמשך מבאר שבכל שעה ושעה משעות היום שולט צירוף אחר משם הוי' וחיות שונה ולכן כשלומד תורה יש לו לכוון כל שעה בכך שלומד תורה לשמה. ואולי יש לומר כך גם בנוגע לכתיבת סת"ם}}. בנוסף, בכל פעם שכותב אזכרה (שם ה') צריך לומר בפירוש "הריני כותב לשם קדושת השם". [[שם הוי']], לפי ה[[קבלה]], יש לכותבו בחילוקים ויש כוונה מיוחדת לכל שלב משלבי כתיבתו.

==הקולמוס==
על מנת שהכתיבה תיחשב לכשרה, על הסופר לכתוב ולתקן בידו החזקה בלבד, כלומר, ימני ביד ימין ו[[איטר]] ביד שמאל. הסופר חייב לכתוב באמצעות קולמוס, הקולמוס יכול להיות עשוי מכל חומר שהוא, רוב הסופרים משתמשים בקולמוס העשוי מנוצה של תרנגול הודו, חלקם משתמשים בקנה. נדרשת מיומנות מיוחדת להכנת וחידוד הקולמוס, ולכן ישנם סופרים שמשתמשים בקולמוסים מסוגים שונים, כגון פלסטיק או קולמוס קרמי, אף שנחשבים למהודרים פחות, מכיון שאינם נשחקים במהירות כמו הנוצה.

יש המשתמשים בקולמוס העשוי מאלומיוניום אך לשיטת הבעש"ט ותלמידיו אין משתמשים לכתיבה בדבר שהוא ברזל כיוון שעם ברזל מכינים הסכין שהינו מקצר חיים וע"כ אין ראוי לשיטתנו להשתמש. אך לשיטת הספרדים אין כל בעיה בקולמוס העשוי מברזל.

==הקלף==
בימי קדם היה נהוג להשתמש בשכבות שונות מעור הבהמה לכתיבת סוגי הספרים השונים. כיום נהוג שכל מוצרי הסת"ם נכתבים על גבי קלף, שעשוי מעור של בהמה טהורה שהוסרו ממנו השערות ועובד על כל שכבותיו. הקלף חייב להיות מעובד למטרת הכתיבה בקדושה במפורש, על מנת שיינתן תוקף לנכתב עליו.

הרבי הריי"צ בכתיבת [[ספר תורה של משיח]] הורה על הקפדה והידור מיוחד שהעורות יהיו מבהמות שחוטות כדין.

==הדיו==
הסופר משתמש לכתיבה בדיו מיוחד בצבע שחור המוכן לפי מסורת עתיקה בהתאם לכללים הכתובים בספרי ההלכה.

הסופר מעתיק את הכתב מתוך "תיקון סופרים", עליו מודפסות המילים בצורה מסודרת ומדויקת, בכדי שכתיבתו תהיה מתוך הכתב לפי דרישת ההלכה וכן כדי לשמור על מראה אחיד ומסודר של הכתב.

==כתב קבלה==
במשך השנים, חיו רוב היהודים בקהילות סגורות, וכל צרכיהם, הגשמיים והרוחניים, היו מסופקים מתוך הקהילה עצמה. את התפילין והמזוזות רכשו מסופר הסת"ם של הקהילה, שכולם הכירו כיהודי ירא שמים.

במאה השנים האחרונות, הקהילות היהודיות גדלו והתרחבו, ומוצרי הסת"ם שנכתבים במקום אחד נמכרים במקום אחר. וכן המצב שנמצאו סופרים רבים שלא עמדו בתנאי ההלכה או שלא היו בקיאים במלאכה, חידשו רבנים רבים ובראשם ה"[[חתם סופר]]" את החיוב לקנות מוצרי סת"ם אך ורק מסופר המחזיק בכתב הסמכה מבית דין רבני.

בעקבות כך נוסדה ב[[ורשה]] בשנת [[תרצ"ה]] חברת 'שומרי סת"ם', על ידי הרב צבי יחזקאל מיכלזון{{הערה|אב"ד פלונסק ואח"כ בוועד הרבנים בוורשה.}} וגיסו הרב צבי הירש פרידלינג{{הערה|אב"ד בוסקוביץ}}. החברה נתנה לסופרים שעמדו במבחן עיוני ומעשי 'כתב קבלה'. על ה"קול קורא" שפרסמו בחודש אדר של אותה שנה, חתמו שמונים ושבעה אדמו"רים ורבנים מגדולי הדור, וביניהם גם [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ראה בס' ילקוט צורת האותיות, ברוקלין תשמ"ג, עמ' 753-743}}.

כיום, קיימים כמה ארגונים המעניקים 'כתב קבלה' לסופרים המוכיחים ידע מספק בספרי ההלכה הרלוונטיים, ועומדים במבחן עיוני ומעשי בפני רב.

==הוראות ומנהגים==
בנוגע למיקום כתיבת שם 'ש-ד-י' במזוזה, כתב הרבי לברר אצל רב מאנ"ש האם לא נוהגים לדייק שהוא יהיה כתוב דווקא כנגד המקום בו כתוב בצד הפנימי "'''והיה''' אם שמוע"{{הערה|כפסק השולחן ערוך, ובשונה מהרמ"א שפוסק: "נגד הרווח שבין הפרשיות, וכן נוהגין". שבועון בית משיח י"ז מנחם אב תש"פ עמוד 10.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] הורה לסופר הרב [[שניאור זלמן וויינשטיין]] שיום שישי ומוצאי שבת יחשבו כיום שלם בהספק הכתיבה{{הערה|"ויכתוב בל"נ לא פחות מד' מזוזות ביום, יום הועש"ק [=יום ה-ו', ערב שבת קודש (=יום שישי)] ומוצאי ש"ק ליום אחד יחשבו". אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א, עמ' שעה.}}.

==סופרי רבותינו נשיאנו==
*הרב [[ראובן הסופר]] - סופרו של [[אדמו"ר הזקן]].
*הרב [[זונדל הסופר]] - סופרו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]], תלמידו של ר' ראובן הסופר.
*הרב [[משה אקסלרוד (הסופר)|משה אקסלרוד]] - סופרו של [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר המהר"ש]], תלמידו של ר' זונדל הסופר.
*הרב [[שניאור זלמן ויינשטיין]] - סופרם של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].
*הרב [[ישעיה מטלין]] - סופרו של [[הרבי]].
*הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]] - סופרו של [[הרבי]].
*הרב [[שמריה פקטור]] - בשנת [[תשי"ב]], כשהתעורר צורך למזוזות, הפנה הרבי את משמשו ר' [[דובער יוניק]] לפקטור{{הערה|רשימת ר' [[דובער יוניק]] מיום שני לפרשת מקץ, א' דחנוכה תשי"ב. {{כפר|הרב משה מרינובסקי|"הקב"ה הוציא אותך מרוסיה והביא אותך לכאן"|2108|47|תשפ"ה}}}}.

==ראו גם==
*[[בדיקת תפילין ומזוזות]]
*[[כתב אדמו"ר הזקן]]
*[[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש]]
*[[דוד הסופר מאניפולי]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/magazine/276559/ תחקיר 'בית משיח': מזוזות במחיר מציאה או מזוזות פסולות?]
*[https://drive.google.com/file/d/10mQCSMqvES1PM_0JjEORSX4F5Zy3PRiB/view כתב ספרדי כשר בדיעבד לאשכנזי], הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רסז, עמוד 53
{{סתם}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]
[[קטגוריה:סת"ם]]