עריכת הדף "גיטה טובה גליצנשטיין"


'''גיטה (טובה) גליצנשטיין''' (ילידת [[א' כסלו]] [[תרצ"ה]]) היא אשת חינוך ועסקנית מפורסמת.

== תולדות חיים ==
נולדה ב[[א' כסלו]] [[תרצ"ה]] לר' [[אברהם פריז]] ולמרת רבקה בילא בעיר [[פתח תקווה]], למדה בילדותה בבית ספר בית יעקב.

ב[[ה' אלול]] [[תשי"ב]] התחנה עם ר' [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. לקראת חתונתה שלח לה [[הרבי]] מכתב ברכה וצירף המחאה; בכסף זה רכשה פמוטים מכסף<ref>מהספר 'אוצרות', עמ' 345.</ref>. לאחר הנישואין עברו הזוג ל[[לוד]].

במשך שנים רבות לא נולדו לה ילדים וכתבה על כך כמה פעמים לרבי, הרבי ענה לה ולבעלה שה' ימלא משאלות ליבם לטובה<ref>מכתב מ[[י"א אב]] [[תשט"ז]] ועוד.</ref> ופעם אחרת כתב להם הרבי שה"זהיר טפי" שלהם צריך להיות בבטחון ובשמחה של מצווה<ref>ממכתב מ[[כ"ז ניסן]] [[תשט"ז]], [[כ"ו מנחם אב]] [[תשי"ח]] ועוד.</ref>.

ב[[כ"א תמוז]] [[תשכ"ט]] אחר למעלה מחמשה עשרה שנה - נולדה להם ביתם.

=== פעילותה בשדה החינוך ===
כשהקימו את הבית ספר של רשת אהלי יוסף יצחק בלוד שימשה כמורה לכיתות א' וב' יחדיו מפני שלא היו מספיק מורות ובכך החזיקה את מוסדות חינוך חב"ד בלוד.

במכתב מ[[ד' טבת]] [[תשי"ט]] כתב הרבי אליה:{{ציטוט|תוכן="ואשרי חלקה וחלק כאו"א מסגל המורים/ות שי' העובדים עבודתם בקודש בבית הספר אשר על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע...".}}פעם כתבה לרבי פ"נ ובה שמות ילדי כיתתה וכתב לה הרבי: '''"על התלמיד לשמש שביל מעבר בין בית הספר למשפחה"''' (תוכן).

היא לקחה את הוראת הרבי ללבה והחלה לדאוג לילדים בבית הספר ברמת אישית, עד כדי כך שדאגה לגזור ציפורניים לילדה קטנה שלהוריה לא היה פנאי לגזוז לה ציפורניים, או לדאוג להם לבגדים להחלפה.

כמו כן הלכה לביקורים בבתים ולשכנע אותם להביא אותם להביא ילדיהם לבית ספר של הרשת ובזכותה הרבה ילדים הגיעו ללמוד בבתי ספר הרשת.

בשנת [[תשכ"ג]] בהוראת הרבי עברה היא ובעלה ל[[ירושלים]], כשראתה את החוסר במוסדות חב"ד בעיר כינסה ילדות ופתחה גן בשם "ניצני חב"ד" וכשהילדות גדלו הקימה גם בית ספר וכך נוסדו מוסדות חינוך חב"ד בירושלים.

הקימה תוכנית בשם "בנות חב"ד" במטרה להחדיר ערכים חסידיים בילדות מבתים לא חב"דיים<ref>מתוך הספר 'אוצרות' עמודים 348 - 359.</ref>.

=== עסקנות ציבורית ===
ב[[י"ד כסלו]] [[תשל"ט]] - יום הנישואין החמישים של הרבי, החליטו נשי ובנות חב"ד לארגן כתיבת ספר תורה כללי שבו שתתפו נשי ובנות חב"ד מכל העולם, כשהכל מנוהל ע"י גיטה גליצנשטיין ויוכבד הלפרין.

לקראת [[י' שבט]] [[תש"מ]] נסעו גיטה גליצנשטיין ביחד עם יוכבד הלפרין ובעליהן לדווח לרבי על התקדמות המבצע. לקראת סוף שהותן הורה להן הרבי לדחות את הטיסה לארץ ולהשתתף בכינוס [[נשי ובנות חב"ד]] שהתקיים ב[[כ"ב שבט]] במינסוטה כדי שיתרשמו מהכינוס ויחליטו אם להעתיק את מתכונתו ל[[ארץ הקודש]].

בעקבות כך, אחרי הגעתן לארץ ארגנו כינוס נשי ובנות חב"ד בארץ ב[[צפת]] שהיווה את יסוד כינוסי נשי חב"ד בארץ<ref>'אוצרות', 360 - 370</ref>.

=== ישיבת תורת אמת ===
ב[[תשכ"ה]] כתבה לרבי שהיא רוצה לעזור לבעלה בישיבת תורת אמת, במכתב מ[[ו' טבת]] [[תשכ"ה]] הרבי כותב לה

* לדאוג לנקיון וסדר בישיבה ומסביר את חשיבות הנקיון בישיבה שזה גורם שירצו לבוא לישיבה.
* להתעניין במצב במטבח של הישיבה ולבדוק את איכות המאכלים וכו'.
* לתרום ולהתרים כספים.
* התעסקות במרץ בארגון בנות חב"ד שזה יגרום שלבסוף הם ישלחו את בניהם לישיבה.

בסוף [[תשל"ד]] הרבי עורר על כך שיבואו בחורים מבוגרים להיות שלוחים בישיבות, בתחילת [[תשל"ה]] התארגנה קבוצה של בחורים לנסוע לארץ להיות שלוחים בתורת אמת אך ביקשו שהישיבה תממן להם את הכרטיסי טיסה.

לא היה כסף, והם לא רצו לבוא כי לא היה להם איך לשלם לכרטיסי טיסה, הרבנית גליצנשטיין אמרה לרב חודוקוב שישלם להם והיא כבר תביא לו את הכסף, כדי שהבחורים יבואו כבר בחודש חשוון.

אחרי כמה חודשים היא הישגה תורם ששילם וכך הובאו השלוחים לישיבת תורת אמת.

ב[[תשע"ז]] התרימה שבעים אלף דולר לבניית מרצפות לעזרת נשים בבית הכנסת בשיכון חב"ד בירושלים.

=== שדכנית ===
בנוסף הרבנית גליצנשטיין משמשת כשדכנית, אך לא בתור מקצוע, ומספר רב של שידוכים עשתה וזכתה למענות מהרבי בנושא.

משמשת כיועצת נישואין.

פעמים רבות דיברה בכנס של איגוד שדכניות חב"ד.

=== עם [[זלדה מישקובסקי]] ===
הרבי הורה לרבנית גליצנשטיין לחלק מצות לכל מיני אנשים, בינהם לבת דודתו - זלדה מישקובסקי. הרבנית גליצנשטיין הייתה ביחסים טובים איתה ובקרה אצלה רבות. בימיה האחרונים חלתה והרבי הורה לרבנית גליצנשטיין לבקר אותה ולדווח לה על מצב בריאותה.

כשהיא נפטרה דאגה לה להוצאות הקבורה.

=== ספר 'אם בישראל' ===
ב[[תשמ"ב]] בעקבות מעשה שהיה הרבי הוריד את נשיאותו מ[[מכון חנה]] וניסה לגרום שהרבי יחזיר את הנשיאות, לרבנית גליצנשטיין עלה רעיון לכתוב ספר על [[הרבנית חנה]] בשם 'אם בישראל'.

היא דיווחה לרבי על כך והרבי נתן לה את ברכתו לכתיבת הספר.

היא התחילה באסיפת מידע ובעיקר נעזרה מזיכרונות מזלדה מישקובסקי שביקרה אצלה רבות.

הרבי היה מעורב מאוד בשלבי הכנת הספר, למשל הרבי הורה שישלבו בספר ציורים אומנותיים שמבטאים את תולדות חייה של הרבנית חנה.

לאחר שהספר יצא לאור היא נכסה ליחידות אצל הרבי והוא אמר לה (תוכן): "יישר כח על הספר, '''ושיעמוד לך לזכות לדורי דורות'''. תנצלי את הכשרונות שה' נתן לך להפצת המעיינות חוצה".

בעקבות כך הרבי החזיר את שמה של אמו למכון.

== משפחתה ==

* בתה, מרת רבקה ביילא רעיית הרב [[מנחם בן ציון וייספיש]], [[ירושלים]].
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גליצנשטיין, גיטה טובה}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]
[[קטגוריה:נשי חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
[[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]