רשות הרבים
רשות הרבים בחסידות רומזת לעניין הריבוי והפירוד, היפך האחדות האלוקית
עולם הזה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסביר הרבי מהר"ש[1] את הכוונה בזהר[2] שהעולם הזה נקרא "טורי דפרודא" (הרי הפירוד), על פי האר"י[3]: שהעולם הזה הגשמי נקרא רשות הרבים - כי לא נרגשת בו האמת האלקית שאין עוד מלבדו ושהקב"ה הוא המציאות האמיתית היחידה (רשות היחיד) - אלא נרגשת בו רק הישות החומרית של הנבראים כמציאות נפרדת מאלקות (טורא דפרודא). וממילא נראה כאילו ח"ו קיימים דברים רבים מלבר האלקות[4] ומבאר זאת בעבודת ה', שהטרדה הקיימת בהתעסקות בעניני העולם הזה, החששות והדאגות התמידיות נובעות מכך שבעסקי העולם הזה הגשמיים לא ניכר בגלוי שיש יד מכוונת מלמעלה הדואגת לפרנסתו של כל אחד.
עולם התוהו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ובאותו עניין[1] מסביר שם שהרגשת הפירוד מאלוקות שבעולם הזה נובעת משורשו שבעולם התוהו (עולם הנקודים), ששם מאירים האורות האלוקיים בעוצמה וגילוי כה רב עד שאינם יכולים להתכלל זה עם זה – ולכן נקרא עולם התוהו "רשות הרבים".
ומסביר זאת אביו של הרבי באותיות הקבלה[5]: רוחבה של רשות הרבים 16 אמות[6] מלמד שעניינה הוא עולם התוהו.
כי 16 הוא מספרם של בני קטורה הרומזים לתוהו[7], הכיצד? קטורה בגימטריה ש"ך (320), שהם ש"ך ניצוצין דתוהו, והם חמש פעמים די"ן (64) המורה על תהו[8]. ועוד, ש"קטורה" היא מלשון קטרת[9] וי"א הסממנים שבה רומזים לי"א אלופי עשו[10] שבתוהו[12].
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 מים רבים וירא תרל"ו, פרק א ופרק ג.
- ↑ ח"א קנח א.
- ↑ ליקוטי הש"ס בתחילת מסכת שבת.
- ↑ וראה תניא סוף פרק לג, לקוטי תורה במדבר ד ג.
- ↑ ראה לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמוד ת', לקמן תוכן הדברים בלשון חופשית.
- ↑ שבת צט א, שו"ע הרב הלכות עירובין סימן שמה הלכה יא. וראה תניא סוף פרק לג, ועיין לעיל סימן מח הערה דרשות היחיד מרומז בשם הוי' יחידו של עולם ורשות הרבים מרמז בשם אלקים.
- ↑ עץ חיים שער שבירת הכלים פ"ב.
- ↑ ובלקוטי לוי"צ אג"ק עמ' שמו: הגימטריה של חמש המילים משם אלוקים השני בתורה עד השלישי "מרחפת על פני המים ויאמר" היא 320, ורומזת לש"ך שהם כללות הדינים דתוהו.
- ↑ כפי שמפרש רש"י שנקראה על שנאים מעשיה כקטורת.
- ↑ בראשית לו פסוקים מ-מג.
- ↑ ע"ח שער אנ"ך פרק ג.
- ↑ בלקוטי לוי יצחק: ארצו של עשו היא ארץ קדם. קדם בגימטריה 144 והוא שם ב"ן בריבוע (יו"ד (20), יו"ד ה"ה (30), יו"ד ה"ה ו"ו (42), יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה (52)), וכל ריבוע הוא מבחינת אחוריים[11] - שמרמז על תהו.