רומח
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רומח (בכתיב "רמח") הוא כלי זיין ארוך וחד, משומש לקרב באופן של קירוב (דומה לחרב), לתקוף את השונא, ועל ידי הרומח לוקחים את החיות לגמרי, לא כמו אצל מקל שרק רודים ושולטים על ידי המקל.
ויקח רומח בידו[עריכה | עריכת קוד מקור]
פנחס עצר את המגפה על ידי הרומח, בתוכנו הפנימי, יצחק (שבו נתלבש פנחס) בגימטריא ר"ח, ופנחס נטל לעצמו את האות מ"ם, ור"ח בצירוף עם המ"ם נעשה רמ"ח. ועל ידי ה"רמח" עצר פנחס את המגפה[1].
קריאת שמע[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – קריאת שמע |
שעת צלותא שעת קרבא - בכללות חרב ורומח ענינים אחד, אך בפרטיות, חרב הוא פסוקי דזמרה, ורומח הוא קריאת שמע.
כתוב בזוהר ש"ויקח רומח בידו" אלו הם רמ"ח תיבות של קריאת שמע, כמו שהרומח לוקח לגמרי את החיות, כך על ידי עבודת הקריאת שמע מבטלים ומחרימים לגמרי את הרע. כי את התאוות איסור יש להחרימם לגמרי מכל וכל[2].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ י"ג תמוז, ה'תשט"ו, תו"מ ע' 200.
- ↑ ד"ה ת"ר נר חנוכה תרנ"ט.