העלאת ניצוצות הקדושה
על פי תורת החסידות אחת מהעבודות היא העלאת הניצוצות הקדושה, השקועים בכל דבר בעולם.
ירידת ישראל למצרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ירידת ישראל למצרים הייתה כדי להעלות את הניצוצות הקדושה שבה, וכמאמר המגיד ממזריטש: "וירא יעקב כי יש שבר במצרים", יעקב ראה כי במסגרת שבירת הכלים נשברו הכלים ונפלו ניצוצות למצרים, ובמסגרת עבודת הבירורים חש יעקב לתקנם, ואכן במסגרת גלות ישראל שם נתבררו 202 ניצוצות.
לפי תורת החסידות, "וחיי צער" היינו הניצוצות של קדושה שנפלו לתוך הקליפות, שהם נתונים בצער גדול תחיה עליך לחיות ניצוצות אלו, להעלותם לקדושה (תחייה אל תקרי אלא בח' פתוחה).
כאשר אדם אוכל או משתמש במאכל לצורך עבודת השם, הוא מעלה את ניצוצות הקודה שבו לקדושה. הבעש"ט אמר כי אפילו גוי שאכל מאכל ובכח אותו מאכל עשה אחר כך טובה ליהודי, גם זו היא עלייה מסוימת לאותם ניצוצות קדושים.
העלאת הניצוצות על ידי כל יהודי[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הרש"ב אמר לאחד ביחידות: מאז שאמר הקב"ה לאברהם אבינו "לך לך מארצך גו'" וכתיב "ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה" - הותחל סוד הבירורים ועל פי גזירת ההשגחה העליונה האדם הולך למסעיו במקום אשר הניצוצות הצריכים להתברר על ידו מחכים לגאולתם.
הצדיקים שהם בעלי ראיה רואים באיזה מקום הבירורים שלהם מחכים להם והולכים שמה בעצמם. ועמא דבר [פשוטי העם שבחוץ], הנה עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות [הקב"ה] מסבב כמה עילות וסיבות שיבואו למקום ההוא, שם הוטלה עליהם העבודה בעבודת הבירורים[1]