ניגון שמחה חסידי
ניגון שמחה בן שתי בבות המושר בצורה מתגברת יותר ויותר, שהיה נפוץ בין כלל החצרות החסידיות.
היסטוריה[עריכה]
יש אומרים שהניגון מגיע ממקור יותר קדום מחסידי פולין. ואכן בחסידות בעלזא מקובלים שבעה ניגונים עתיקים שאותם מנגנים בשמחת תורה, המיוחסים לדבריהם ל'מגיד' (הכוונה לפי רוב הדיעות היא אל המגיד ממעזריטש) כשהניגון השביעי שאיתו מזמרים בהקפה השביעית (המכוון כנגד ספירת המלכות) הוא ניגון זה. אצל האדמו"ר מסקווירא נוהגים לנגן ניגון זה אחר עריכת השולחן בליל שמחת תורה כשהציבור כולו, כולל שולחן המזרח, עומד על רגליו ברקידה עצומה ושמחה רבה, ומקובל אצלם שהיו מנגנים ניגון זה בעת ההקפות בחצר סקווירא באוקראינה.
הניגון הושר בליובאוויטש בעת ההקפות בשמחת תורה, בנוכחות הרבי הרש"ב.
במשך הזמן התגלגל הניגון אל הציונים שסיפחו אותו למנגינות המזוהות עם תנועת הציונות, כשהם מצמידים לו את המילים "הבה נגילה ונשמחה, הבה נרננה, עורו אחים בלב שמח.", מילים המבטאות הוללות ופריקת עול. מאז נמנעו חצרות רבות לנגן אותו על-מנת ליצור ניתוק ובידול מתנועת הציונות וסממניה (למעט חסידות סקווירא, בה המשיכו לנגנו בשמחת תורה). בחסידות בעלז בה נהגו לנגנו בהקפה השביעית בשמחת תורה - החלו לנגן במקומו בהקפה השביעית את הניגון אותו נגנו בהקפה הראשונה.
בין חלק מחסידי חב"ד הקפידו על כך, בעוד וחלקם טענו כי אין להקפיד על כך לאחר שהניגון נוגן בפני הרבי הרש"ב. לפועל בהתוועדויות של הרבי הריי"צ וכן של הרבי לא ניגנו ניגון זה.
וכן בקרב חסידי חב״ד לא משתמשים במנגינה זאת.
בחול המועד סוכות בשנת תשע"ו, הורה האדמו"ר מוויז'ניץ כי היות וחדלו מלעשות שימוש בניגון יש לחזור ולנגנו, כשבעקבותיו הודיע על כך גם האדמו"ר מטאלנא. שנה לאחר מכן הורה גם האדמו"ר מבעלז לחזור ולנגנו בהקפה השביעית.
לקריאה נוספת[עריכה]
- על הניגון, הפסקת השימוש בו והחזרה להשתמש בו בחצרות החסידיות - הרב נחום גרינוולד, וקחו לכם מזימרת הארץ בתוך היכל הבעש"ט גיליון מ"א, עמוד פא
