משתמש:ינון גלעדי/עברית
רשימת מילים ומושגים בלשון הקודש שעוותו משמעותית ואף הלכתית על ידי העברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל דובר עברית מלידה, שבא ללמוד את ספרות חז"ל עלול מאוד בקלות לטעות בהבנת הטקסט התורני, (ואף בהלכה למעשה - כמו למשל בברכה על כוסמת, או בהכנסות לבית המקדש אחרי נגיעה בצב מת) , אם לא ידע את רשימה זו.
במקרים מסויימים לקחו מחדשי השפה מילה בלשון הקודש, ולא שינו את משמעה המקורי אבל נתנו לה משמעות נוספת חדשה, ולצערינו במקרים רבים המילה החדשה כל כך פורסמה שאין דובר העברית מלידה מכיר כלל את המשמעות התורנית של המילה (למשל השימוש במילה מוסף לתוספת בעיתון, ולא לקרבן או תפילה). - מילים אלו לא הוכנסו ברשימה דלהלן.
אין להכניס לרשימה זו מילים המופיעות בתורה ב2 צורות - אחת בלשון מקרא ואחת בלשון חכמים, - ובחרו דוברי העברית להשתמש באחת האופציות בלבד, (ולהכחיש את האופציה השניה כטעות בתורה, כמו למשל בחיה ערוד.
הרשימה חלקית מאוד מאוד:
א. מילים שהעיוות בהם קשור לזיהוי מוטעה של אחד הנבראים:
במקרים רבים הסתמכו מחדשי השפה על מקורות עתיקים ביותר, אך מחוץ לתורתנו הקדושה, כמו למשל במילה חשמל, הבאה מ'תרגום השבעים' הכופרני המצוי היום בידי החוקרים, (להבדיל כמובן מתרגום השבעים שנעשה על ידי חכמי ישראל, ואין לנו היום את הטקסט המלא שלו). המתרגם את המילה חשמל בתנ"ך - אלקטרא, שזהו ביוונית הענבר = שרף עתיק, שבו גילו לראשונה בדורות האחרונים את התכונות ה'חשמליות' = כח האלעקטרי - בלשון הרבי.
בחלק מהרשימה לדלהלן (ובעיקר בנבראים שרשום אחריהם סימן שאלה) הדבר שנוי במחלוקת, ויש שינסו (רבנים גם חוקרים, יראי שמים ושאינם) להוכיח שבחירת הזיהוי של הנברא בעברית, תואם את דעת התורה, או לפחות את אחת הדעות התורניות: