19,099
עריכות
עריכה, איננו כותבים באנציקלופידה 'כיום' אלא נכון לשנת תשע"ח וכיו"ב
(עריכה, איננו כותבים באנציקלופידה 'כיום' אלא נכון לשנת תשע"ח וכיו"ב) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יוסף ישראל בלוי''' (יליד שנת [[תש"ב]], 1942) הינו חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], העוסק לפרנסתו כיו"ר המועצה הדתית בקרית מלאכי ששימש בעבר במגוון תפקידים ציבוריים; [[רב]] המועצה האזורית 'תמר', מראשי עסקני חב"ד, חבר לא רשמי [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש]] וחבר [[הועד למען שלימות העם]], ועורך דין. | הרב '''יוסף ישראל בלוי''' (יליד שנת [[תש"ב]], 1942) הינו חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], העוסק לפרנסתו כיו"ר המועצה הדתית בקרית מלאכי ששימש בעבר במגוון תפקידים ציבוריים; [[רב]] המועצה האזורית 'תמר', מראשי עסקני חב"ד, חבר לא רשמי [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש]] וחבר [[הועד למען שלימות העם]], ועורך דין. | ||
| שורה 15: | שורה 13: | ||
יצר קשרים עם אישי ציבור, חכי"ם ושרי ממשלה והביא מכך תועלת רבה לחב"ד. | יצר קשרים עם אישי ציבור, חכי"ם ושרי ממשלה והביא מכך תועלת רבה לחב"ד. | ||
בשנת תשמ"ז | בשנת תשמ"ז, עקב החיכוך בין העסקנים בהנהלת המוסדות הפסיק את פעילותו במוסדות חב"ד באופן רשמי, ומונה כרבה של המועצה האזורית תמר - חופי ים המלח. בהמשך מונה לתפקיד יו"ר המועצה הדתית קרית מלאכי. | ||
בשנת [[תשס"ו]] קיבל הכשרה (דוקטורט- תואר שלישי) לשמש כעורך דין אך אינו עובד תדיר כעורך דין למעט מקרים חריגים וגם באלו אינו מתפרנס מהם. | בשנת [[תשס"ו]] קיבל הכשרה (דוקטורט- תואר שלישי) לשמש כעורך דין אך אינו עובד תדיר כעורך דין למעט מקרים חריגים וגם באלו אינו מתפרנס מהם. | ||
בנוסף לכך, הוא גם סא"ל בדימוס (פיקוד העורף) עסק במסגרת זה במבצעים וקירב קצינים וחיילים | בנוסף לכך, הוא גם סא"ל בדימוס (פיקוד העורף) עסק במסגרת זה במבצעים וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד לתפארת. | ||
גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, כאשר בין פעולותיו נמנו שיקום מוסדות חב"ד ב[[נתניה]], סיוע בייסוד תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, מוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד במגדל העמק וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקרינה ועוד מוסדות רבים. | גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, כאשר בין פעולותיו נמנו שיקום מוסדות חב"ד ב[[נתניה]], סיוע בייסוד תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, מוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד במגדל העמק וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקרינה ועוד מוסדות רבים. | ||
וכן דאג לכלל מוסדות חב"ד בארץ שיקבלו סיוע מהביטוח לאומי | וכן דאג לכלל מוסדות חב"ד בארץ שיקבלו סיוע מהביטוח לאומי למרות שאינם חברים בהסתדרות. יזם את פרוייקט 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים על ידי משרד החינוך (בעת ששימש כסמנכ"ל המשרד). | ||
יזם | |||
הגדיל את משכורתו של רבו של [[כפר חב"ד]] ושל נחלת הר חב"ד שתשתווה למשכורת של רב עיר{{הערה|בדומה למשכורת רבה הראשי של תל אביב.}}. | הגדיל את משכורתו של רבו של [[כפר חב"ד]] ושל נחלת הר חב"ד שתשתווה למשכורת של רב עיר{{הערה|בדומה למשכורת רבה הראשי של תל אביב.}}. | ||