ישראל מפולוצק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב הצדיק ר' ישראל מפולוצק היה תלמידו של המגיד ממזריטש. שותף לאדמו"ר הזקן ור' מנחם מענדל מויטבסק להנהגת החסידות בליטא. נואם ודרשן מצוין, בעל כשרונות ארגוניים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תקל"ז עלה יחד עם ר' מנחם מענדל לארץ הקודש, ועמד בראש קהילת החסידים בצפת.

באותם שנים יצא להגן על כבוד חברו-רבו, אדמו"ר הזקן ועל כבוד חב"ד.

לרגל מצבה החומרי הקשה של קבוצת העולים נאלץ לצאת לחו"ל לאיסוף כספים ולשם קביעת מקורות הכנסה קבועים עבור החסידים- העולים. רבי ישראל הצליח בשליחותו. ראשית דרכו הייתה לקושטא, שם נתקבל בכבוד על ידי נכבדי העדה. משם שלח ארצה סכומי כסף.

מקושטא נסע לרוסיה. על ידי תעמולה רחבה, בכתב ובעל-פה, הצליח למשוך לפעולה מספר ניכר של רבנים וגבאי-צדקה חרוצים ובראשם צדיקים מפורסמים. בכל רחבי המדינה ייסד והתקין "מעמדות" - מוסד צדקה קבוע ובעל חשיבות עבור אנ"ש בארץ-ישראל.

בדעתו היה לבסס את מפעלו בחו"ל ולחזור לאה"ק, אולם לא אסתייע מילתא, לפתע חלה ונפטר בשנת תק"מ[1] בעיר פאסטוב ונקבר שם על יד קברו של רבי אברהם המלאך.

קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על "ספר החסידות", תש"ז

  1. (ע"פ מכתבי רמ"מ מוויטבסק המובאים בספר בית רבי, פטירתו הייתה בין השנים תקמ"ב-תקמ"ד).