לדלג לתוכן

ישראל לייב ינובסקי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית


יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.


הרב ישראל אריה ליב הלוי[1] יאנאווסקי (תקצ״ה - תרמ"ד) היה אביו של הרב מאיר שלמה ינובסקי רבה של העיר ניקאלאייעוו - סבו של הרבי.

בשנת תרי״ד על פי בקשת הרב אפרים זלמן ראזומנע מסמילא (שהתמנה לרבה של ניקאלאייעוו בשנת תקע״א) מילא הרב לאוואט את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו; ולרבנות המושבה ראמאנאווקא שבפלך חרסון, וראשות הישיבה, נתמנה חתנו של הב לאוואוט: הרב ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר׳ ישראל ארי׳ ליב נולד בשנת תקצ״ה להוריו: ר׳ שלמה בן ירמיה הלוי יאנאווסקי וזוגתו גיטל (נולדה בשנת תקס״ט), שהתיישבו בראמאנאווקא בי״ט תמוז תר״א. בשנת תרי״ב לערך נשא את הרבנית בילא רבקה שנולדה להרב אברהם דוד לאוואט וזוגתו אסתר בת ליב בשנת תקצ״ח.

בשנת תרי״ד הוקם תלמוד תורה וישיבה במושבה (קולוניא) ראמאנאווקא, בראשות הרב אברהם דוד לאוואוט, רבה של ראמאנאווקא. עם הזמן הישיבה התפרסמה במאוד, וכפי שמציין הרבי בהקדמת הספר "קב נקי": "נהרו אליה תלמידים מקרוב ומרחוק". בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב לאוואוט, באו הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני כ״ק אדמו"ר ה'צמח צדק'; אשר כתבו בשנת מכתב ׳לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמחנם, שהוא דבר יקר ומצוה רבה להאיר עיניהם במאור התורה׳ (ומאחר שהמליצה נכתבה על נייר דק ונקרעה, לכן הוסיף הרב לאוואוט כמה תיבות בשיפולי הסכמת הרבנים בני כ״ק אדמו״ר המ״מ). וכאשר עבר הרב לאוואט לניקאלאיעוו למלא את מקומו של הרב אפרים זלמן ראזומנע בניקאלאיעוו, מילא חתנו ר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה.

בשנת תרי״ט נולד לו להרב ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי בנו: מאיר שלמה, שנשא בשנת תרל״ח בערך את הרבנית רחל בת הרב יצחק פושניץ רבה של דאבראייא שהתגורר בקאלאניא נהר טוב (וזוגתו: חיה שרה); והמשיך להתגורר שם אחרי חתונתו, ואח״כ היה מהיושבים בליבאוויטש שנה וחצי אצל אדמו״ר מהר״ש; ושם בראמאנאווקא גם נולדה להם הרבנית חנה ביום ב׳ כ״ח טבת תר"מ.

אגרת תמיכה, שכתבו הרבנים הקדושים בני אדמו"ר ה"צמח צדק";

ובשבועון כפר חב"ד מס' 948 ומס' 956 חזר ונדפס תשובה מר׳ ישראל ארי' ליב הלוי מראמאנאווקא מתאריך ח' אלול תרמ"ג, שנדפס בקובץ "יגדיל תורה" קונטרס ט׳ (שיצא לאור בעיר אדעססא בשנת תרמ״ד) סימן קכה.   אחותו: בילא, נולדה בשנת תר״ד.

הסתלקותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ישראל ארי׳ ליב נפטר בשנת תרמ"ד בעיר ראמאנאווקא. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא, בנו הרב מאיר שלמה הלוי יאנאווסקי.   קודם פטירת חותנו הרא"ד לאוואוט בחודש אדר תר״ן מינה את נכדו הרב מאיר שלמה רבה של ראמאנאווקא למלאות את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו, והשאיר צוואה לאנשי ראמאנאווקא שימנו את ר' איסר הלוי יאנאווסקי (אחד מבניו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב) לרבה של ראמאנאווקא, אבל ר' איסר נשאר להתגורר בניקאלאייעוו, וחתנו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב: הרב שיימאן איטקין, עבר לכהן בתור רבה של ראמאנאווקא.  

לאחר הסתלקותו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי בדמי ימיו בשנת תרמ״ד, התחתנה הרבנית רבקה שוב בזיווג שני.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו
  • הרב מאיר שלמה הלוי יאנאווסקי, רבה של ניקאלאיעוו שבאוקראינא.
  • הרב מנחם מנדל הלוי יאנאווסקי, [[שו"ב] בקרעמענטשוג. ובשנת תר״צ התיישב בנאווא פאלטאבקא.
בנותיו
  • מרת פייגא.
  • מרת חנה.
  • מרת דינה. נשואה לר' שיימאן איטקין בן הגאון החסיד הרב יואל איטקין אבד״ק אלכסנדריאה (פלך חרסון).
  • מרת מוסיא.
  • מרת האדל.
  • מרת מינדל, אשת הרב מנחם מנדל (בן הרב יצחק) פושניץ (שנולד בו׳ ניסן תר״ל, ואחרי פטירת אביו בשנת תרס״ד מילא את מקומו ברבנות העיר דאבראייא (ונפטר בדמי ימיו, וניו איסר ובן צמות התגדלו ע״י קליובגאנט).

נכדו הרב ישראל לייב איטקין נקרא על שם הסבא ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי יאנאווסקי, ומילא מקום אביו הרב שיימן איטקין וסבו ברבנות ראמאנאווקא.

הערות שוליים

  1. ^ אירע ואחד שאל אצל הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצדו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקאלאייעוו (ר' צמח גורביץ' ור' שמשון חאריטאנאוו) שהרב מאיר שלמה היה לוי; בתעודת השחיטה של ר׳ שמואל זלמנאוו חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי יאנאווסקי (כנראה אחיו של ר׳ מאיר שלמה), ישנו רב בארץ הקודש (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם יאנאווסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לר׳ מאיר שלמה; ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב על ר׳ מאיר שלמה שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קב נקי לא כתב הרבי שר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי (חתנו של הרב לאוואוט ואביו של ר׳ מאיר שלמה) הוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ"ה, שנת פטירת הרבנית חנה) כבר נתברר שהיה לוי. ולהעיר, ביחידות של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור בארץ הקודש ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד יאנאווסקי אם ר׳ מאיר שלמה היה לוי או לא, וענהו שאכן ר׳ מאיר שלמה היה לוי.