![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ישראל לייב ינובסקי
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
הרב ישראל אריה ליב הלוי[1] ינובסקי (לערך תקצ"ח - תרמ"ד) היה אביו של הרב מאיר שלמה ינובסקי רבה של העיר ניקאלאייעוו - סבו של הרבי. כאשר עבר חותנו הרב אברהם דוד לאוואט בשנת תרי״ט לניקאלאייעוו (למלא מקום הרב אפרים זלמן ראזומנע מסמילא ברבנות ניקאלאייעוו), מילא ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי יאנאווסקי את מקומו ברבנות ראמאנאווקא שבפלך חרסון, ובראשות הישיבה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר׳ ישראל ארי׳ ליב נולד בשנת תקצ״ח בערך להוריו: ר׳ שלמה בן ירמיה הלוי יאנאווסקי וזוגתו גיטל (נולדה בשנת תקס״ט), שהתיישבו בראמאנאווקא בשנת תר״א. בשנת תרט״ו לערך נשא את הרבנית בילא רבקה שנולדה להרב אברהם דוד לאוואט וזוגתו אסתר בת ליב בשנת תקצ״ח.
בשנים תר"ד ותר"ה, הקים אדמו"ר ה'צמח צדק' 'כוללים' לאברכים ברחבי רוסיה הגדולה, ובשנת תר״י הוקם תלמוד תורה וישיבה במושבה (קולוניא) ראמאנאווקא, בראשות הרב אברהם דוד לאוואוט, רבה של ראמאנאווקא. עם הזמן הישיבה התפרסמה במאוד, וכפי שמציין הרבי בהקדמת הספר "קב נקי": "נהרו אלי'ה תלמידים מקרוב ומרחוק". בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב לאוואוט, באו הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני כ״ק אדמו"ר ה'צמח צדק'; אשר כתבו בשנת תרי״ג לערך מכתב ׳לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמחנם, שהוא דבר יקר ומצווה רבה להאיר עיניהם במאור התורה׳ (ומאחר שהמליצה נכתבה על נייר דק ונקרעה, לכן הוסיף הרב לאוואוט כמה תיבות בשיפולי הסכמת הרבנים בני כ״ק אדמו״ר המ״מ).
בשנת תרי״ט עבר הרב אברהם דוד לאוואט חותנו לכהן ברבנות ניקאלאייעוו, וחתנו הרב ישראל אריה ליב מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא, ובראשות הישיבה.
ובשנה הנ״ל נולד לו בנו: מאיר שלמה, שנשא בשנת תרל״ח בערך את הרבנית רחל בת הרב יצחק פושניץ רבה של דאבראייא שהתגורר בקאלאניא נהר טוב (וזוגתו: חיה שרה); והמשיך להתגורר שם אחרי חתונתו, ואח״כ היה מהיושבים בליבאוויטש שנה וחצי אצל אדמו״ר מהר״ש; ושם בראמאנאווקא גם נולדה להם הרבנית חנה ביום ב׳ כ״ח טבת תר"מ.
ובשבועון כפר חב"ד מס' 948 ומס' 956 חזר ונדפס תשובה מר׳ ישראל ארי' לייב הלוי מראמאנאווקא מתאריך ח' אלול תרמ"ג, שנדפס בקובץ "יגדיל תורה" קונטרס ט׳ (שיצא לאור בעיר אדעססא בשנת תרמ״ד) סימן קכה. אחותו: בילא, נולדה בשנת תר״ד.
הסתלקותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ישראל ארי׳ ליב נפטר בשנת תרמ"ד בעיר ראמאנאווקא. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא, בנו הרב מאיר שלמה הלוי יאנאווסקי. קודם פטירת חותנו הרא"ד לאוואוט בחודש אדר תר״ן מינה את נכדו הרב מאיר שלמה רבה של ראמאנאווקא למלאות את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו, והשאיר צוואה לאנשי ראמאנאווקא שימנו את ר' איסר הלוי יאנאווסקי (אחד מבניו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב) לרבה של ראמאנאווקא, אבל ר' איסר נשאר להתגורר בניקאלאייעוו, וחתנו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב: הרב שיימאן איטקין, עבר לכהן בתור רבה של ראמאנאווקא.
לאחר הסתלקותו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי בדמי ימיו בשנת תרמ״ד, התחתנה הרבנית רבקה שוב בזיווג שני.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בניו
- הרב מאיר שלמה ינובסקי רבה של ניקאלאיעוו שבאוקראינה.
- הרב מנחם מנדל יאנאווסקי, [[שו"ב] בקרעמענטשוג.
- הרב איסר יאנאווסקי רבה של קירווי-ראג פלך חרסון שבאוקראינה ובעל מנגן, אשתו דובה בת הרב אשר גרוסמאן. בנו הוא הרב אברהם דוד ינובסקי, מרמת גן.
- ר' משה הלוי יאנאווסקי, סוחר בחרסון.
- בנותיו
- מרת פייגא.
- מרת חנה.
- מרת דינה. הייתה נשואה לר' שיימאן איטקין בן הגאון החסיד הרב יואל איטקין אבד"ק אלעכסאנדריה (פלך חרסון).
- מרת מוסיא.
- מרת האדל.
- מרת מינדל, אשת הרב מנחם מנדל קליובגאנט.
נכדו הרב ישראל לייב איטקין נקרא על שם סבו, וממלא מקום אביו הרב שיימן איטקין וסבו לרבה של ראמאנאווקא.
הערות שוליים
- ^ אירע וא' שאל אצל הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצידו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקולייב (ר' צמח גורביץ' ור' שמשון חריטונוב) שרמ"ש היה לוי; בתעודת השחיטה של ר"ש זלמנוב חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי ינובסקי (כנראה אחי הרמ"ש); ישנו רב בארץ הקודש (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם ינובסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לרמ"ש. ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קב נקי לא כתב הרבי שהוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ"ה) כבר נתברר שהיה לוי. ולהעיר, ביחידות של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור בארץ הקודש ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד ינובסקי אם רמ"ש היה לוי או לא, וענהו שאכן רמ"ש היה לוי.