ימי השבוע

ימי השבוע הם שבעה במספר. ששה ימי חול והיום השביעי הוא שבת קודש.

ימי השבוע כנגד הספירות

כל יום בשבוע מקביל לספירה רוחנית מעשר הספירות.

• ראשון - ספירת החסד
• שני - ספירת הגבורה
• שלישי - ספירת התפארת
• רביעי - ספירת הנצח
• חמישי - ספירת ההוד
• שישי - ספירת היסוד
• שבת - ספירת המלכות

בחסידות מבואר כי יש לעבוד בכל יום על בירור מידה אחת לפי עניינה של אותו היום. יום ראשון - באהבת ה'. יום שני - יראה. שלישי - "לאסתכלא ביקרא דמלכא" (תפארת). רביעי - לעורר מידת הנצחון לבער את דקות הרע (ולכן ביום זה "נתלו המאורות" שעל ידי אורם מתבטלת דקות הרע). חמישי - להתבונן בהודו הנשקף מהעולמות. שישי - לייחד ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין (יסוד).

ימי השבוע בבריאת העולם

ערך מורחב – בריאת העולם#ששת ימי בראשית

מספר הימים שבשבוע הוא לפי מספר הימים שבהם ברא ה' את העולם ובנוסף עוד יום שבו שבת ה' ממלכתו.

• ראשון - תחילת הבריאה ובריאת האור.
• שני - הבדלה בין מים למים, מים שבשמים ומים שבארץ.
• שלישי - ריכוז המים אל הימים וגילוי היבשה, וגדילת צמחים באדמה.
• רביעי - נבראו השמש והירח.
• חמישי - בריאת הדגים, חרקים ועופות.
• שישי - בריאת החיות, ומאוחר יותר בריאת האדם וממנו יצר ה' את חווה.
• שבת - השם שַׁבָת (נח) מבריאת העולם.

רביעי חמישי ושישי כהכנה לשבת

כמו כן לפי שער הכוונות להאר"י, מתחלקים ימי השבוע לשניים, שלשת הימים שאחר השבת (בהם העבודה היא לקנות את הנפש רוח נשמה של השבוע הקודם), ושלשת הימים האחרונים של השבוע שלפני שבת הבאה, שבהם העבודה היא לקנות נפש רוח ונשמה של השבת הבאה. היום הקרוב לשבת (ראשון ושישי) הוא כנגד נשמה שהיא עבודה במחשבה, היום הרחוק יותר (שני וחמישי) כנגד בחינת רוח שהיא דיבור בפה (כגון מצות תלמוד תורה), והיום הרחוק יותר (שלישי ורביעי) כנגד בחינת נפש שהיא עבודה במעשה.

על עבודה זו של הכנה לשבת מיום רביעי, אמר אדמו"ר הריי"צ: ביום רביעי מתחילים לחשוב מהיכן יקחו לשבת, הן בפשטות והן במה נעשה שבת - ברוחניות, - כל יהודי הוא הרי בשבת אחרת לגמרי - נהיה מרה שחורה. והעצה, "לכו נרננה", בטחון.

כשמגיע יום חמישי, מתקרב לשבת, ועדיין אין (כיצד לעשות את השבת), אזי זה לא נהיה "נרננה", מבינים שצריך לעשות משהו.

אזי כשיושבים בליל שישי ולומדים חסידות, אז "קולטים" ביום שישי ש"א-ל גדול גו' ומלך גדול גו'", ובזה עושה יהודי שבת.