יעקב שניאור זלמן פבזנר
הרב יעקב שניאור זלמן פבזנר (כונה זלמן בובער) (תרנ"א - תשל"א), היה רב קהילת חב"ד בטשקנט ומחסידי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ' חשון תרנ"א לאביו הרב יואל פעווזנר.
בשנת תרס"ה, נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב. כשהיה בחור מבוגר התמסר ללימודי הסמיכה לרבנות[1].
היה מראשוני התלמידים של בית המדרש לרבנים ושוחטים ובודקים בנעוועל.
בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת איידלה, ושימש במשך תקופה כרב בלוקניה. ובהמשך לתקופה בקלימוביץ', דריבין, מז'יסק כל זאת בשליחות של אדמו"ר הריי"צ.
בשנת תרצ"ח נאסר על ידי הק.ג.ב. ונידון לשמונה שנות מאסר.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה, רעייתו עם שאר בני המשפחה הצליחו לברוח לאוזבקיסטן ביום האחרון לפני פלישת הנאצים, ובמהלך המלחמה נפטרה רעייתו מרעב.
לאחר שחרורו מהמאסר, קבע את מגוריו בטשקנט שבאוזבקיסטן, הפך עד מהרה לדמות הדומיננטית ביותר בחיי הקהילה והפך למרא דאתרא של קהילת חב"ד שהתהוותה במקום.
היה נמוך קומה, רזה מאד, הרכיב משקפיים, בעל קול צרוד וחלש, אך חכם גדול בעל ידע נרחב. בטשקנט נחשב לבעל סמכא שאין עוררין עליו. בראש ובראשונה הוא עסק בלימוד התורה לבני נוער. ובני הנוער נמשכו אליו. דרכו בפסיקת ההלכה היתה שמלבד פסיקת ההלכה היה מסביר לשואל את הטעם להלכה שפסק ולא היה מניח לו ללכת עד שראה שהבין את הטעם כראוי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו מרת זלטה, רעיית ר' שמואל דוד ניימרק.
- בתו מרת שיינא אסתר, רעיית ר' משה אייזנר.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רב בעמק הבכא, זכרונות ר' ראובן גלפרין אודותיו, שבועון כפר חב"ד 1961 עמוד 58.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חג הפסח במחתרת, פרק מתוך זכרונותיו של ר' בצלאל שיף העוסק בדמותו של הרב פבזנר.
- מי יכול להיות רב? מי שאינו פוחד!, שבועון בית משיח כ"א אייר תשנ"ט עמוד 18.
הערות שוליים
- ↑ עד כדי כך שקיצר בשאר עניני עבודת השם ואף מיהר בתפילה ואדמו"ר הרש"ב ששמע על כך קרא לו ואמר לו שאין זו הדרך.