חיים וולפר

רבי חיים וולפר (וואלפער) היה אחד מתלמידי המגיד ממעזריטש שהיה משכיל בתורת החסידות, בסוף ימיו נפל לטיפה המרה.

בספר בית רבי נרשם שלא ידוע מה היה שמו, הרב מנחם זאב גרינגלאס סיפר ששמו היה שלמה לוצקער.

תולדות חיים

נולד לאביו ר' קרפיל.

בתחילה היה מחשובי תלמידיו של המגיד ממעזריטש וכמסופר בבית רבי (ספר) "מתחילה היה היותר גדול בהחברייא, וכולם היו הולכים לשמוע ממנו הד"ח של הה"מ, שהי' חוזר הדברים כהוויתן ובטוב טעם", בתורת שלום מסופר: "שמתלמידי המגיד היו שנים אשר קיבלו את תורת המגיד כולה, הר"ש מקארלין היה נחלה בשלשול דם, הרב מבארדיטשוב היה יוצא מגדר הכלים בדביקות והתפעלות עצומה, רק רבינו הגדול והרב מוואלפע קיבלו". הוא אף ממקימי החצר החסידית בקרלין יחד עם ר' שלמה ור' אהרן מקארלין.

כינויו מקורו מזה ששימש כרב בעיירה וולפא הסמוכה לקרלין, ויתכן שאף שימש כדיין בקרלין.

עזיבתו את החסידות

מסופר שהמגיד התבטא עליו "תולעת אוכלת בו, ואיני יודע מי יגבר הוא או התולעת". וכששמע משפט זה, החשיב זאת לא על עצמו, כי אם על אחד מהתלמידים שלא נכח בשעת מעשה (רבי שלמה מקרלין) (ראה כתבי הר"י שו"ב).

בתשובות אדמו"ר הזקן לכתב ההלשנה, מזכירו אדמו"ר הזקן ואומר שעזב את דרך החסידות מפני כסף וכבוד וזה לשון האדמו"ר הזקן "אותו האיש מעיר וואלפע ידוע ומפורסם לכל שרצה להיות רב גדול במאד שיסעו מכל העיירות לשמוע דרשותיו ויתנו לו מעות הרבה, באמרו שהוא דורש טוב יותר מחבירו בן עירו מ' שלמה, וגם היה מסבב בכמה מקומות ודרש הרבה ובקש ממון הרבה, ולפי שלא קבלו אותו לרב ולא נתנו לו מעות כרצונו, נהפך לבו לשנוא ונסע לווילנא".

בסוף ימיו

מסופר שבסוף ימיו נפל לשכרות והיה מחזר על הפתחים כשהוא נודד בין העיירות, פעם הגיע לאדמו"ר הזקן בעת אמירת מאמר, הקשיב למאמר ובסיומו אמר "כולנו אכלנו מתוך קערה אחת, אך הוא לקח את העידית (די גאנצע גידיכטע איז בא אים געבליבען)" - כלומר, שגם הוא היה בין תלמידי הרב המגיד אך אדמו"ר הזקן התעלה על כולם וביאר את תורת רבו בצורה הטובה ביותר. כשנודע לאדמו"ר הזקן שהיה אצלו ולא מנעו ממנו ללכת, התעצב, כי רצה למנוע ממנו להמשיך לנדוד.^{[דרוש מקור]}

עוד מסופר שפעם פגשו הרב ברוך מרדכי אטינגר באכסניה, וכשעזב לרגע את חפציו התחיל לחטט החסיד אחר איזשהו "כתב" של המגיד, כשתפסו הוולפער בעת החיטוט אמר לו: אצלכם הרבי והתורה הם דבר בפני עצמו, והחסידים הם דבר בפני עצמו, לפיכך זקוקים אתם לכתבים, אולם אצלנו הרבי והתורה והחסידים הם דבר אחד".

גם מסופר שפעם שכב בבית מרזח בוילנא שיכור על גבי התנור כשהוא ממלמל דברים עמוקים, כששמע זאת ר' יודל ליעפלער מתלמידי הגר"א, שאלו מנין זאת לך, ענה לו הוולפער ממי שאני קיבלתי (הרב המגיד) כבר לא תוכל לקבל, אך אם רצונך בכזה - לך לליאזנא, ובאמת נסע אותו יהודי ונהיה מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן ובהמשך שלחו להיות רב עיירה גדולה.

ר' שלמה מקרלין התבטא עליו "כמדומה שמתוך תשובה נפטר".

תלמידיו

• הרב שמחה מפינסק ("היה גדול במאד, בעל מופת, בקי בכתבי האריז"ל והזוהר הקדוש).
• הרב עוזיאל יפה ("גדול בתורה וכו'"), בנו הוא הרב אברהם חיים רוזנברג.
• הרב זרח מפינסק (נמצא ממנו פירוש על העץ חיים בכתב-יד, בו הוא טוען כי הניח בו יסודות להבין כל תפיסת האריז"ל על פי החסידות).
• הרב אביגדור שטיינברג ("הפרוש מאדור").

חתנו

הרב אריה לייב, אב"ד וואלפא (הביא בכתביו מעט מפירושיו של הוואלפער, כגון: מהו תורה לשם שמים וכו').

לקריאה נוספת

• הרב יהושע מונדשיין, המאסר הראשון (תשע"ב), בפרק מיוחד הסוקר את תולדות חייו של הוולפער.
• "סיפורי חסידים" לרב שלמה יוסף זוין סיפור ראשון בפרשת 'לך לך'.

קישורים חיצוניים

• תולדותיו בספר בית רבי, באתר היברו בוקס.