דוד יעקובסון
הרב דוד יעקובסון (תרי"ב-תרפ"ו) היה רב העיירה ליובאוויטש בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, שהסמיך להוראה את התמימים הלומדים בתומכי תמימים ליובאוויטש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרי"ב בליובאוויטש לאביו הרב בן ציון יעקובסון.
בשנת תרכ"ו, בהיותו בן 14 שנים בלבד, נשא את רעייתו לאה בתו של הרב אברהם זליגסון שכיהן באותו זמן כרבה של העיירה.
לאחר פטירת חותנו בשנת תרמ"ב מונה על ידי אדמו"ר המהר"ש למלא את מקומו כרב העיירה. אדמו"ר הרש"ב התבטא בנוגע אליו: "בעל הוראה ורחוק מן המחלוקת לגמרי ויודע איך לכלכל דבר להשוות הדיעות"[1].
בתקופה בה כיהן כרב העיירה הגיעה לשיא פריחתה - כ2,711 תושבים, מהם 1,660 יהודים.
בזיכרונותיו של הרב יהודה חיטריק מסופר שהממשלה הרוסית השתמשה בו על מנת להעביר הוראות ליהודים, ולדרוש ממנו שיפסוק להם שצריכים להישמע להוראות הממשלה מצד 'דינא דמלכותא דינא'. לדוגמא: מתי שהממשלה אסרה על תושבים פרטיים לייצר משקאות אלכוהוליים, הרב יעקובסון הכריז על בימת בית הכנסת המרכזי של העיירה שהעברה על החוק החדש אסור מצד דיני התורה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדו לו ארבעה עשר ילדים. בידינו מצויים שמותיהם רק של תשעה מתוכם: זלמן, זלדה, לזאר, יוסף, ריסיה (ראיסה), ריבה, טאיבה, אידה ושלמה (כונה בפי חסידים שלמה קוטאיסער).
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכתב תשובה הלכתי שכתב לאדמו"ר הרש"ב מתוך הארכיון הלאומי הרוסי.
- מכתב ההסמכה לרבנות שהעניק לרב גרשון חן - רב שיכון חב"ד בירושלים
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמוד ל.