ביקור חולים

המצווה של ביקור חולים מבוססת על עקרונות של אהבה, עזרה לזולת, נחשבת וכלול למצות אהבת ישראל וגמילות חסדים, ותמיכה רוחנית וגופנית במי שנמצא במצב של חולשה או מחלה. הביקור, שמקנה לנעזר תחושת דאגה ואכפתיות, לא רק מסייע להקל על מצבו הפיזי, אלא יש בו גם את הכוח לרומם את רוחו.

מקור המצוה

המצווה של ביקור חולים נלמדת מהתורה, אך היא אינה מצווה ישירה שנכתבה בפירוש, אלא נלמדת מתוך דרשות חז"ל על פסוקים בתנ"ך וממעשים שנעשו על ידי האבות הקדושים.

המקור העיקרי למצווה נמצא בפרשת וַיֵּשֶׁב, שם מציינת התורה את הציווי "ובו תדבקון". רש"י מפרש את הפסוק הזה בהקשר של הדבקות בדרכי הקב"ה ומסביר כי יש לדבק בדרכי חסד, כמו שהקב"ה עשה – כולל ביקור חולים. לפי רש"י, הציווי מדבר על פעולות חסד שהקב"ה עשה, ואדם צריך לשאוף לחקות אותן, כולל מעשה של ביקור חולים.

בנוסף, הגמרא במסכת נדרים אומרת כי "כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גיהנם". ציטוט זה מציין את החשיבות הרוחנית והעולמית של ביקור החולים, ומדגיש את הזכות הגדולה שזוכה לה המבקר את החולה.

אף על פי שהמצווה עצמה לא נכתבה בפירוש בתורה, חז"ל דרשו את הציווי הזה מתוך הפסוקים והמעשים שכתובים בתנ"ך, כמו ביקור הקב"ה את אברהם אבינו לאחר ברית המילה, שם כתוב "וירא אליו ה'" , וכן על פי מעשה האבות שעשו חסד בביקור חולים.

החובה לבקר חולים נחשבת כמצוות עשה גדולה מאוד, והיא נחשבת מהמצוות שהאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה, שחלק משכר של המצוה אדם מקבל בעולם הזה, אך כמובן עיקר השכר שמור לעולם הבא.

ובו תדבקון

הרבי מסביר שישנה מצות גמילות חסדים שבכלל קיום המצוות, אך זהו כללות המצוה באופן שנרגשת מציאותו של האדם המקיים את המצווה. שונה בכך גמילות חסדים שעניניו "ובו תדבקון", ענינו הוא שהאדם מקיים את המצווה עוד יותר מהציווי, ואז לא נרגשת מציאות האדם, רק הדביקות בהקב"ה.

ומזה בא האדם לדביקות בהקב"ה עד לאופן שבדרך ממילא עושה האדם מה שהקב"ה עושה.

הצלה מדינה של גיהנום

המשנה בנדרים מציינת כי "כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גיהנם", ובכך נראית חשיבות רבה לביקור החולים לא רק על פי גזירת התורה, אלא גם כמעשה שמונע את הסבל בעולם הבא. ההסבר לכך מצוי בקטע הבא: "אשרי משכיל אל דל ביום רעה".

החולה נחשב לדל, משום שהחיות הנמשכת בגופו מצומצמים, ולכן גם החולה הוא בגימטריא ארבעים ותשע, כי חסר לו משער החמישים, כי שער החמישים הוא המחבר חכמה ובינה הנקראת יחוד או"א, וכחסר הזיווג אז החיות במיעוט ובצמצום. ולכן צריך לביקור החולים, שמשגיח ומפקח בצרכיו.

גם תוכן הפנימי של "ביקור חולים" הוא בירור והפרשת הרע מהטוב.

כי "ביקור" הוא מלשון "הבוקר אור", כמו שהאור מפריש ומברר את הטוב מהרע. בכך, כאשר אדם מבקר חולה ומבצע את החסד, הוא בעצם פועל לא רק בדרך גשמית אלא גם באופן רוחני שמזרים חיים חדשים לחולה וממשיך לו בחינת יחוד חכמה ובינה, ובכך גם המבקר זוכה להיחלץ מדינה של גיהנום.

רפואה – תשובה

המשמעות העמוקה של ביקור החולים, הוא: "חולה" הוא האדם שפגם במצוות עשה או מצוות לא תעשה.

כי אדם בריא, כולל את כל רמ"ח אבריו בצורה מושלמת, וזה מסמל את האדם שמתנהל על פי תורה ומצוות (רמ"ח מצוות עשה) בשלימות. ובשבילו עוזר מאכלים ומשקים הרגילים, ובנמשל הוא תורה נקראת לחם כמו שנאמר "לכו לחמו בלחמי", והלחם תריך להיות אפוי על ידי האש, שהפירוש בזה הוא שהתורה ומצוות צריכים להיות עם אהבה רשפי אש לה'.

לעומת זאת, החולה בחולי הנפש, חולי זה נגרם כאשר אדם פגם במצוות עשה או מצוות לא תעשה. החולה גם מרגיש "מר" למתוק, כלומר, שהוא מרגיש את תענוגות העולם הזה כמתוקים לו יותר מהתענוגים הרוחניים. ובמילא אין לו רשפי אש האהבה לה'. רק הפוך מזה יש לו אהבה אש זרה.

ורפואתו היא דווקא על ידי סממני הרפואה, שלסממני הרפואות יש בהם כוח יותר חזק ממזון. שזהו ענין של תשובה, שיש קונה עולמו בשעה אחת, בתשובה פנימית שמחדשת את חיותו הפנימית. שממשיך חיות חדשה, באופן בלי גבול, "בכל מאודך", בחילא יתיר. על ידי עבודת התשובה ממשיך מ"מעמקים" שלמעלה מהשכל המושג, שזהו בחינת "משכיל". ועל ידי זה הוא מהפך את המר למתוק.

מקורות לעיון

• ספר הליקוטים להצמח צדק ערך ביקור חולים

ראו גם

• גמילות חסדים