שמעון הרופא (אסיא)
החסיד רבי שמעון הרופא המכונה שמעון אסיא (תקל"א - תרכ"ח), היה מחסידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן. ר' שמעון זכה להיות חסידם של ארבעה אדמו"רים, שכן הוא האריך ימים עד לימי אדמו"ר המהר"ש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי שמעון נולד לערך בשנת תקל"א. כבר בהיותו נער צעיר לימים ניכרו בו כשרונותיו המעולים. את הכישרונות ניצל ללימוד, הוא למד תורה בשקידה והתמדה. כבר בהיותו ילד נסע לראשונה לאדמו"ר הזקן לליאזנא. ובשנים שלאחר מכן נסע לליאדי.
ר' שמעון התגורר בדישקע, כפר קטן סמוך לעיר ויטבסק שברוסיה הלבנה, והיה עשיר גדול[1].
ר' שמעון היה מגדולי חסידיו של אדמו"ר הזקן וכחסיד המקושר לרבו נסע פעמים רבות אל אדמו"ר הזקן, ובשנת תקע"א למד בליאדי אצל אדמו"ר הזקן במשך שלושה חודשים. בהם שקע בלימוד החסידות, ובשמיעת מאמרי חסידות מאדמו"ר הזקן.
לפני שעזב את ליאדי, קיבל הוראה וברכה. אדמו"ר הזקן הורה לו ללמוד רפואה ובירכו בהצלחה בזה. לאחר מכן בירכו באריכות ימים.
בשנת תקע"ב מפני סיבות שונות העתיק את מקום מגוריו לעיר הסמוכה ויטבסק. באותם שנים היו בויטבסק רופאים מומחים.
באגרות קודש אדמו"ר המהר"ש מופיעות שתי אגרות אל ר' שמעון. את האגרת הראשונה כתב אדמו"ר המהר"ש בשנת תר"ט או תר"י והוא כבן חמש עשרה. מאגרת זו מובן כי ר' שמעון שהיה רופא חשוב התייעץ עם אדמו"ר מהר"ש בענייני רפואה. האגרת השנייה נכתבה כעשר שנים לאחר מכן בתרי"ט או תר"כ ובה מתבקש לכתוב את פרטי מחלתו והתרופות של חולה מסויים. מכתב זה נכתב למרות שבשנת תרט"ו עזב ר' שמעון את ענייני הרפואה כי היה זקן מאוד, בן 85 לערך.
כאמור, זכה ר' שמעון לקבל את ברכתו של אדמו"ר הזקן והוא בן ארבעים, הברכה התגשמה במילואה, ור' שמעון נפטר בשנת תרכ"ח והוא קרוב למאה שנים[2].
