שיעור קומה של יוצר בראשית
שיעור קומה של יוצר בראשית היא אמרה הלקוחה מפרקי היכלות רבתי[1] (המיוחס לר' ישמעאל כהן גדול), ומתארת את גודלו של הבורא לעומת הנבראים. ששיעור קומתו של יוצר בראשית היא רל"ו פרסאות, ואילו את השמיים תיקן בזרת אחת בלבד ("וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן"[2]).
זרת היא אחד מעשרים וארבע באמה, אמה היא אחת מח' אלפים בפרסה, ושיעור הקומה של יוצר בראשית הוא רל"ו אלפים רבבות פרסאות (2,360,000,000 פרסאות). היינו, שהבחינה הנעלית ביותר בעולם (שמים) תיכן ה' בחלק אחד מ-453,120,000,000,000 מאורו.
בתורת החסידות מבואר[3] שהכוונה ב'שיעור קומה' היא לעשר הספירות דאצילות: שמחד גיסא יש בהן התחלקות לפרטים רבים עד אין קץ[4] אבל מאידך כל אחד מהפרטים בפני עצמו הוא מוגבל (וראה בעומק יותר בפסקה חשבון רל"ו).
מקור הביאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
המקור הכתוב לשיעור הקומה של יוצר בראשית הוא בכתבי האר"י[1], המצטט זאת מתוך פרקי היכלות רבתי, אבל בפרקי היכלות שבידינו אינו נמצא.
יחד עם זאת, בציונים ומראי מקומות על לקוטי תורה[5] מציין שלמרות שבפירוש לא מצאנו לשון זו, הנה העניין עצמו כן מבואר, ובכמה ספרי קבלה: בהקדמת ספר שערי אורה לר' יוסף גיקטילייא, במערכת אלקות[6] לר' יהודה חייט ובטעמי המצות מראקנטי[7]. בנוסף למקומות אלו ישנו ספר "שיעור קומה" להרמ"ק - ובו נתבארו עניינים אלו בכמה פרקים ובאריכות גדולה.
טעם שהספירות דאצילות נקראות "שיעור קומה"[עריכה | עריכת קוד מקור]
[8]שלימות האדם נראית בשעה שהוא עומד וכל איבריו על מקומם, "שאין שלימות ליד ימין בלא יד שמאל, או לרגל בלא יד וכו', מאחר שבכללותם דוקא נקרא ציור קומת אדם".
ומאחר וציור אדם התחתון משתלשל מציור אדם העליון, נמצא שגם באדם העליון (הספירות דאצילות) ישנם כל רמ"ח האברים כדוגמת שהוא באדם[9].
והלשון שיעור קומה, מורה של'קומה' זו (של אדם העליון) יש שיעור, גבול ומידה – עד כמה יתפשטו.
חשבון רל"ו[עריכה | עריכת קוד מקור]
חשבון רל"ו הוא הגימטריא של "גדול אדוננו ורב כח"[10], ומשמעות הפסוק (על פי פנימיות התורה), שספירת המלכות (כח הדיבור האלוקי הבורא את הנבראים) כלול משני עניינים – חסד וגבורה. "גדול אדוננו" היא בחינת הגדולה (חסד שבמלכות) – שהיא אין סופית ובלי גבול ומידה, ו"ורב כח" היא כח ההגבלה (גבורה שבמלכות) הפועלת שהתפשטות האור להוות את העולמות יהיה בגבול ומידה.
ובפרטות יותר מבואר[11], שמספר רל"ו דשיעור קומה הוא הגימטריא של ארבעת השמות ע"ב, ס"ג, מ"ה, וב"ן וד' כוללים[12]. היינו, שמספר זה רומז לארבעת הבחינות בשם הוי'[13], שהוא האור שמאיר בכלים (בספירות) של אצילות: מצד עצמו הוא אור אלוקי אין סופי, אך פעולתו היא לעשות הגבלה (נבראים נפרדים).
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 האמרה מובאת בע"ח שער מ"א פ"ד (שער דרושי אבי"ע) בשם פרקי היכלות, אבל בפרקי היכלות שלפנינו אינו.
- ↑ ישעיהו מ' יב.
- ↑ ביאוה"ז להצ"צ ח"א עמ' עא נדפס בהוספות להגהות לד"ה פתח אליהו, אוה"ת פ' חיי שרה קז א, סה"מ תרס"ט ע' לב ועוד.
- ↑ דבר המלמד על אין סופיות, על בלי גבול. ראה פירוט בזה בתניא אגה"ק סימן ה' (ויעש דוד שם).
- ↑ של אדמו"ר הזקן, שה"ש ח' ג'.
- ↑ דל"ד-וגל"ה ע"ב.
- ↑ טעמי המצוות הנ"ל הובא בפרדס לרמ"ק ז"ל ריש שער עצמות וכלים, ושם מובא ספ"א מספר מנחת יהודה לר' יהודא חייט הנ"ל. והפרקי היכלות הובא בע"ח שער דרושי אבי"ע רפ"ב).
- ↑ פסקה זו נכתבה על פי הביאור בתו"ח נח עמ' עד ב'.
- ↑ ואדרבה, אברי האדם הגשמי הם השתקפות קלושה של עניינים אלו באצילות.
- ↑ סידור עם דא"ח ס' ב' על פי מאו"א אות ר' סעיף כט. ראה גם סה"מ תקס"ז עמ' מג, אוה"ת עניינים עמ' קסח, רעב. מובא ומוסבר קצת בלקו"ת לאדמו"ר הזקן בהוספות לספר ויקרא נד ב'. אוה"ת וארא עמ' קצז, ובליקוט פירושים לאגה"ק סימן כ' בתחילתו. וראה הנסמן במילואים למ"מ במאמרי אדה"א במדבר א עמ' דש (לעמוד לא), וכן בספר פלח הרמון שמות עמ' שס.
- ↑ באוה"ת ענינים עמ' ערב, על פי המאו"א אות ר כט.
- ↑ 72+63+45+52+4=236, ובגימטריה הוא רל"ו.
- ↑ הגימטריה של שם הוי' במילוי א' (יו"ד ה"א וא"ו ה"א) היא מ"ה, במילוי י' היא ע"ב (יו"ד ה"י וי"ו ה"י) או ס"ג (יו"ד ה"י ו"ו ה"י), ובמילוי ה' היא ב"ן (יו"ד ה"א ו"ו ה"א).