צדיק (פירושונים)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
האם התכוונתם ל...
בחסידות:
- צדיק - כינוי לדרגה הגבוהה ביותר בעבודת ה'.
- צדיק ישר (תמים) חסיד - דרגות שונות בעבודת ה', זו למעלה מזו, כאשר המדרגה הגבוהה ביותר היא המדרגה של 'חסיד'.
אותיות:
- אות צדי"ק.
אישים:
- אריאל צדיק - היה חסיד חב"ד שעסק במבצעי הקודש של הרבי, ופעיל להפצת המעיינות.
- צדיק נסופר (צ'ארלי) - דמות ססגונית בבית חיינו 770 ובשכונת קראון הייטס, המזוהה בלבושו הייחודי שכולל סרבל וכובע המעוטרים בסיכות וסמלילים שונים.
שונות:
- הסתלקות צדיק - שלב בחייו הרוחניים של הצדיק, בה הנפש האלוקית נפרדת מהגוף, ומותירה בה רשימו דק בלבד בבחינת הבל דגרמי, שעתיד לצאת מהכח אל הפועל בתחיית המתים כשהנשמה חוזרת לגוף.
- צדיק באמונתו יחיה - צדיק המחיה את המקושרים אליו.
- צדי"ק למלך - קבצים שכללו עניינים הקשורים לרבי, קבצים אלו יצאו לאור בניו יורק בשנים תשנ"ב-תשנ"ד.
זהו דף פירושונים, שמטרתו להבחין בין ערכים שונים בעלי שם דומה.
|