![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
פורטל:נחלת הר חב"ד/ערך נבחר/גלריה
אוסף ערכים נבחרים של פורטל נחלת הר חב"ד
לעריכת תקצירי הערכים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
בשנת תשל"ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב"ד, הרב ישראל ליבוב יו"ר צעירי חב"ד נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו בכפר חב"ד. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת.
הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב מרדכי קוזלינר, היו ארבעה חברים
חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים.
ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה
הועד קיבל את נשיאות הרבי.
כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד פועלים מוסדות חינוך, בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.
2
בית הכנסת המרכזי 'בית יצחק - בית אליהו הינו בית הכנסת המרכזי של קהילת חב"ד בנחלת הר חב"ד, המשמש את חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה, והוא קרוי על שם התורם העיקרי להקמתו הנגיד מר אייזיק וולפסון ועל שם הגבאי הרב אליהו וולוביק.
בחורף של שנת תשל"א החלו להכין את התכניות להקמת בית הכנסת על ידי האדריכל מר אדם איל, ובעת ביקורו של מר וולפסון בחודש ניסן של אותה שנה, הוצגו בפניו התכניות והוא הסכים לתרום 145,000 לירות עבור הבניה המהווה כשליש מהסכום המשוער, ובמקביל דאג שמר זרח ורהפטיג יתרום שליש נוסף מהוצאות הבניה, ואילו את השליש הנותר ישלמו עסקני חב"ד בשכונה.
בי"ח אלול תשל"א התקיימה חגיגה הנחת אבן הפינה לבית הכנסת, בהנחיית הרב זושא וילימובסקי,
בניית השלד של הקומה הראשונה הסתיים רק בחודש סיון תשל"ג, ובינתיים שימש המבנה עבור כיתות לימוד לתלמוד תורה המקומי שהיה גם הוא בשלבי בניה.
רק בשלהי שנת תשל"ח הסתיימה בניית בית הכנסת בעלות כוללת של 900,000 לירות, ועל חזית בית הכנסת נתלה שלט 'בית יצחק'
3
בית הספר למלאכה - נחלת הר חב"ד הינו בית ספר חב"די לנערים בגיל התיכון, הפועל בקריית מלאכי מאז שנת הלימודים תשל"א.
בית הספר יועד בתחילת דרכו להעניק מענה לנערים שלא משתלבים במסגרת ישיבתית, תוך הקפדה על חינוך חב"די ושילוב לימוד ומלאכה. וכיום שוהים בו נוער בסיכון.
כאשר הוקמה בהוראת הרבי שכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי בה התיישבו בעיקר העולים מברית המועצות שקיבלו היתרי יציאה באותן שנים כשהוקל מעט 'מסך הברזל', עלה הרעיון לייסד בשכונה בית ספר למלאכה במתכונת דומה לבית ספר למלאכה בכפר חב"ד.
ביוזמת הרב אפרים וולף שהקים את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד, הוצע התפקיד לרב יוסף הרטמן, וכאשר הרבי אישר את ההצעה, עבר עם משפחתו להתגורר בנחל"ה, ועוד לפני שהספיק למצוא לעצמו מקום להתגורר - הודיע על פתיחת הרישום לבית הספר ביום ראשון.
4
בשנת תשל"א ר' משה ניסילביץ' עלה לארץ והשתקע בנחלת הר חב"ד
מיד עם הגעתו לארץ הקודש החל לארגן קבוצת פעילים שהתחילו להסתובב במרכזי קליטה ברחבי הארץ ולארגן ערבי יהדות בין ציבור הרוסים ובמקביל הדפיסו כתבות של יהדות על חגים ופרשת השבוע בעיתונות בארץ בשפה הרוסית, ו'ארגון סמינרים' לציבור הרוסי.
בהמשך לפעילות עם הנוער והילדים ברוסיה, לקחו פעילים בשכר שנסעו לשדה התעופה ומשם שיכנעו את ההורים להכניסם במוסדות תורניים של חב"ד ועוד בכדי שלא ילכו לאיבוד בקשיי הקליטה הראשוניים,
הם קבלו שטח בנחלת הר חב"ד לבנות בו בנין לאירוח הסמינריונים והשבתות לעולים ובנין נוסף עבור בית הכנסת ליוצאי רוסיה (בניהולו של הרב שלום בער גורליק), לאולמות שיכילו את האורחים ותושבי השכונה לסעודות ולמשרדי הארגון.
5
ישיבת בית הר"מ הינה ישיבה קטנה השוכנת במרכז נחלת הר חב"ד. בין השנים תשמ"ד-תשמ"ז שימשה הישיבה כמכינה לישיבה גדולה.
בין השנים תשד"מ - תשמ"ז היוותה הישיבה כמכינה לישיבה גדולה והייתה שייכת לרשת ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש
לאחר תקופה התמזגה הישיבה עם ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד בסוף שנת תשמ"ט.
בחודש אלול תשמ"ח, נפתח במקביל במתחם הישיבה, תכנית לימוד לתלמידי ישיבה קטנה. בהמשך פסקו הלימודים לתלמידי ישיבה גדולה במקום והישיבה משמשת כישיבה קטנה בלבד.
ישיבת בית הר"מ היא הראשונה בארץ הקודש שהביאה תלמידים שלוחים לישיבות קטנות, החל מחודש חשון תשס"ד, ביוזמת הרב שמואל וולף. בעקבותיה צעדו כל הישיבות קטנות בארץ.
6
עם הקמת נחלת הר חב"ד בשנת תשכ"ט, הוקם התלמוד תורה עם מספר תלמידים מצומצם. בתקופה הראשונה להקמתו, פעל התלמוד תורה בדירות מגורים ובשנים הבאות עם גבור העליה, מספר התלמידים התרחב וכיתות הלימוד עברו לקומת קרקע של בית כנסת המרכזי בית יצחק (וכיום בית אליהו).
ועד נחלת הר חב"ד בנה במרכז השכונה, מבנים רחבי ידיים אליהם נכנסו התלמידים בשנת תשל"ח. בשנים שלאחר מכן ועד נחלת הר חב"ד בנה קומפלקס מפואר ובגבור קצב מעבר חסידי חב"ד לנחלת הר חב"ד, התלמוד תורה הלך וגדל עד שנוצרה צפיפות בלתי אפשרית ובמשך השנים הועלו אופציות שונות להרחבה או פיצול.
הרבי שלח אגרות ברכה ועידוד מיוחדים לתלמידי תלמוד תורה בנחלת הר חב"ד. באגרת מי"ד שבט תשל"ח הרבי מביע נחת רוח מקבלת דיווח על התקדמות תלמידי התחמוד תורה בלימוד חומש, גמרא ותניא ומעודד את התלמידים להיות "מעלין בקודש" להוסיף בלימוד בהתמדה ללמוד על מנת לעשות מצוות בהידור. הרבי מברך את התלמידים: "והשם יתברך יצליחם ללכת מחיל אל חיל בלימודם ובהנהגתם ולהיות דוגמא מזהירה לכל רואיהם. והוריהם ומוריהם שיחיו ירוו רב נחת מהם. נחת אמיתי חסידותי".
בשנת תשפ"ג הוחלט כי התלמוד תורה יחולק לשתי חטיבות, ובשלב ראשון כיתות א'-ב' ילמדו במתחם חדש ובשלב הבא גם כיתוב ג-ד. הכיתות הבוגרות ישארו במתחם הנוכחי. בקיץ תשפ"ג, הוכשר שטח למבנים זמניים חדשים לחטיבה הצעירה ואף הוצבו קרוונים במתחם. אך ביצוע המעבר התעכב ובתחילת שנת הלימודים תשפ"ד בה נפתחו הלימודים עם למעלה מ-700 תלמידים, לא התפצל התלמוד תורה.
לקראת שנת הלימודים תשפ"ה עברו כ-200 תלמידי כיתות א'-ב' למתחם החדש ליד נחלת הר חב"ד, וכיתה אחת מכל שכבה - א' וב' - נותרו במתחם התלמוד תורה.
7
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש נחלת הר חב"ד נוסדה בהוראת הרבי בשנת תשל"ב עבור נערים יוצאי רוסיה, הישיבה היא בנשיאותו של הרבי.
בתקופת ההתייסדות למדו בישיבה נערים עולים תושבי נחלת הר חב"ד ובשלב מאוחר יותר הישיבה קלטה ילדים ונערים עולים חדשים בדגש על עולי בוכרה.
בתקופת העליה הגדולה בשנות הנ', קלטה הישיבה בחורים עולים, חלקם בוגרי מסגרות חב"דיות בחבר העמים.
בביתו הפרטי של הרבי היתה קופת צדקה של הישיבה, ומזמן לזמן היה שולח המזכיר ר' בנימין קליין את תכולתה לר' מוטל עבור הישיבה
כיום המוסד משמש בתור בית כנסת, ובמבנה הישיבה מתקיימים מפעם לפעם סמנריונים וימי עיון.