לדלג לתוכן

מיקי בהגן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף מיכאל בהגן)
מיקי (מיכאל) לאחר חזרתו בתשובה

ר' מיקי (מיכאל) בהגן (נולד בי"ב אלול תשי"ב) הוא במאי קולנוע וטלוויזיה, מפיק, יוצר סרטים ומוזיקאי ישראלי, שחזר בתשובה והצטרף לחסידות חב"ד. כיום הוא עוסק בהפקת סרטים חינוכיים, תיעוד ניגוני חב"ד ויצירת סרטים על מסע חייו.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בתשי"ב בתל אביב להורים ניצולי שואה, שומרי מסורת אך רחוקים מחיי תורה ומצוות.[1] בילדותו התוודע לצילום באמצעות מצלמת וידאו של אביו. במהלך שירותו בצה"ל, בחטיבת הצנחנים, יצר את סרטו הראשון, "הרוח" (תשל"ב).

לאחר שחרורו למד בחוג לקולנוע וטלוויזיה ב'אוניברסיטת תל אביב' והפיק את סרטו השני, "השיר של שפירא", שזכה בפרס הבמאי בתחרות הסרט הקצר (תש"מ). בתשמ"א סיים תואר ראשון.

פעילות מקצועית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהגן השתתף בהפקת וכתיבת סרטים עלילתיים ודוקומנטריים עבור גופים כמו צה"ל ומשרד הביטחון.[2] בתקופה מסוימת התגורר באילינוי, ארצות הברית. בתשס"ב פרסם את ספר המתח "שיר ערש", ובתשס"ז הוציא את הסרט הדוקומנטרי "המכתב", המתאר את תהליך חזרתו בתשובה.[3]

חזרה בתשובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, שחר-שמואל, חזר בתשובה לאחר לימודי תנ"ך בתיכון והחל ללמוד בישיבה בבני ברק.[4] מיכאל ביקר אותו בישיבה. באותה תקופה נישא בשנית לג'ולי (כיום רות), שעברה גיור רפורמי. לאחר שקיבל מכתב מבנו, שבו סירב לפגוש אותו בשל נישואיו לאישה שאינה יהודייה כהלכה, החליט עם אשתו לעבור גיור כהלכה בבית הדין של הרב קרליץ בבני ברק והחל לשמור תורה ומצוות.[5]

התקרבות לחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר חזרתו בתשובה עבר עם משפחתו לראשון לציון ורשם את ילדיו לגני חב"ד שבעיר. בבית הכנסת של חב"ד פגש את הרב מרדכי צבי דוברבסקי ודרכו התקרב לחסידות. בתחילה נטש את מקצועו כבמאי והתמקד בתיעוד שיעורי חסידות והפצתם ברשת.[6] לאחר מכן חזר להפקת סרטים בנושאי יהדות, כולל סדרת סרטים על פרשת השבוע עם יהודה ברקן ויגאל הושיאר (תשע"ב). אשתו, רות, מופיעה בפני נשים בישראל ובצרפת עם קטעים מהסרט "המכתב".

בהגן התוודע לניגוני חב"ד והחל לנגן אותם עם ר' לב לייבמן, חלילן חב"די, בפסנתר ובחליל צד.[7] בתשע"ג הוציא את הדיסק "קולמוס הלב" עם ניגוני חב"ד, ודיסק נוסף עם ניגונים ברצף המיועד לתינוקות.

בתשע"ד החל להפיק סרטונים קצרים לילדים בנושאי סיפורי הבעל שם טוב, סיפורי חסידים וסיפורי חב"ד. באותה שנה הוציא את הסרט "ג' תמוז, שהחיינו אמרת?", המתאר את ביקורו הראשון אצל אדמו"ר שליט"א בג' תמוז תשע"ד.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראיונות אישיים
סדרת הסרטים

הערות שוליים

  1. אביו, שלמ'ק, ברח מפולין בגיל 16 בשנת תרצ"ט לליטא, לאחר מכן לרוסיה, ובשנת תש"א הגיע לארץ ישראל. הוא התגייס לבריגדה היהודית בצבא הבריטי. לאחר המלחמה גילה שרוב משפחתו נרצחה במחנות ההשמדה, אך אמו שרדה והגיעה לארץ ישראל, שם התאחדו. הקשר של המשפחה עם שמירת תורה ומצוות הסתכם בהליכה לבית הכנסת בליל שבת, קידוש והבדלה בבית הסבתא.
  2. הסרטים זכו להצלחה והוקרנו ברחבי העולם, וחלקם זיכו אותו בפרסים.
  3. בראיון לערוץ הראשון אמר: "אחרי 35 שנות בימוי, אני מפנה את המצלמה לכיוון משפחתי".
  4. סגנון הלימודים בתיכון, שהציג את סיפורי התנ"ך כאוסף סיפורי פולקלור - בניגוד לחינוך שקיבל מהבית, הוביל אותו לחזרה בתשובה.
  5. המכתב זעזע אותו, אך הוא הבין שאם לא ייענה לדרישה, הוא עלול לאבד את בנו. שמירת שבת הראשונה הייתה קשה בשל הניתוק ממכשירי טכנולוגיה, אך הוא גילה שהשבת מאפשרת זמן למחשבה על משפחתו, ומאז "המשפחה מכורה".
  6. לצורך כך פתח אתר ייעודי.
  7. בראיון לעיתון קו עיתונות דתית אמר: "בתוך אחד שצמח כאן בארץ והתעסק הרבה עם מוזיקה, נגינה והלחנה, כשאמרו לי 'מוזיקה חסידית' חשבתי שאני יודע היטב במה מדובר. אהבתי את השירים הידועים כמו 'עוד אבינו חי' וכו', אך לפתע נתקלתי בניגונים החסידיים של חב"ד, והבנתי שלא הבנתי כלום. נזרקתי לעולם עשיר מדהים מבחינה מוזיקלית. כל ניגון הוא יצירה מוזיקלית שלימה. ניגון כמו 'הפלפול', לוקח אותך לטיול שאינך יכול לשער היכן יסתיים. ועדיין בכל פעם, אחרי ארבע שנים, אני עדיין מגלה משהו חדש".