|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| '''ז' באדר''' הוא יום לידת ופטירת [[משה רבינו]].
| | #הפניה [[ז' באדר]] |
| | |
| ע"פ מנהג חב"ד אומרים [[תחנון]] ביום זה, אולם [[רבותינו נשיאנו]] אין אומרים תחנון.
| |
| | |
| == ז' אדר ול"ג בעומר ==
| |
| | |
| הרבי מסביר את החילוק שבין משה רבינו ל[[רשב"י]], שז' אדר הוא יום [[תענית]]<REF> טו[[שו"ע]] או"ח סימן תק"פ ס"ב.</REF>, ואילו [[ל"ג בעומר]] הוא יום [[הילולא]], שהוא ענין של [[שמחה]] <REF>ראה גם שיחת יו"ד שבט תשט"ו ס"ג (תו"מ חי"ג ע' 218). וש"נ.</REF>.
| |
| | |
| כך הוא ההסבר: בזמן הבית, ועל דרך זה בזמן ה[[משכן]] שהיה בהיות בני ישראל ב[[מדבר]], שאז היה [[גילוי אלקות]], "דגננא בעצמו עאל בגנתא" – היה שלימות יחוד קוב"ה ושכינתיה, "יחוד קוב"ה ממש", ולכן לא היה צורך בהיחוד שעל ידי נשמות ה[[צדיקים]] בעת הסתלקותם, שלגבי אמיתית היחוד דקוב"ה ממש, אין זה עלייה כלל, ולכן, הסתלקות משה רבינו אינה אלא ענין של ירידה.
| |
| | |
| אך הסתלקות [[רשב"י]] שהיתה בזמן הגלות (שהרי כבר היתה אז גלות רומי) – כיון שאז לא היה שלימות היחוד ד[[קודשא בריך היא]] ממש, ואז ישנו רק היחוד שנעשה על ידי נשמות הצדיקים בעת הסתלקותם, "אז גם בחינה זו נקרא הילולא", כמבואר ב[[זהר]] <REF>בהאידרא.</REF> שאז היו פניו מאירים, שהוא ענין תוספת אור גדול למעלה על ידי עליית כללות עבודתו של רשב"י בעת הסתלקותו.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם]</REF>
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
| |