יוסף רוזין: הבדלים בין גרסאות בדף

==הקשר עם אדמו"רי חב"ד==

[[קובץ:הלוויית הרב יוסף רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלווית הרב רוזין בעיר דווינסק]]

[[קובץ:מכתב מהרבי אל הרב רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מהרבי אל הרב רוזין]]

פעם תיאר הרב רוזין את גדלותו התורנית של [[הגאון מווילנא]] ובסיום דבריו אמר: "אבל לדעת ללמוד, זאת ידע אדמו"ר הזקן"!{{הערת שוליים|במקור ב[[אידיש]] "אבער קענען לערנען?! דאס האט גיקענט דער אלטער רבי"!. הרב [[יהושע מונדשיין]] בספרו "מגדל עוז" ע' צ"ב, בשם הרב יעקב ברמן ששמע זאת מהרב רוזין.}}. על אדמו"ר האמצעי אמר שהוא היה "גאון הגאונים". היה זה בתקופה שטרם הודפסו כתביו של אדמו"ר האמצעי בנגלה. בכל זאת אמר שמספרי החסידות שלו ובמיוחד מה"[[אמרי בינה]]" ניתן לראות את גאונותו.

הרב רוזין היה בקשרי ידידות עם [[אדמו"רי חב"ד]] שהיו בתקופתו{{הערת שוליים|ראו [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] מיום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ב]].}}; היה בקשר עם [[אדמו"ר המהר"ש]] ועם אדמו"ר הרש"ב הוא גם נפגש. בפגישה הם שוחחו בנושא "אויר של [[ארץ ישראל]]" ו"קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא" כשהוא מתנצל על שאינו מדבר ב[[חסידות]] ו[[קבלה]], כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירך אותו שידע ללמוד נגלה. אדמו"ר הריי"צ מתאר שבפגישה היה "אויר של [[גן עדן]]"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] ע' 107-108.}}. מאוחר יותר ביאר אדמו"ר הרש"ב עניין בתורת הקבלה בהתבסס על דברי הרב רוזין בפגישתם. באחד ממכתביו מכנהו אדמו"ר הרש"ב {{ציטוטון|ידיד עליון וידיד נפשי, הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי תבל, יראת ה' אוצרו}}. הרב רוזין במכתבו אל הרבי הרש"ב{{הערת שוליים|הודפס בספר "מגדל עוז"}} כותב: {{ציטוטון|וכאשר כבוד-קדושתו שליט"א עומד תמיד בפרץ ומחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור, וכאשר ברוך השם דבריו נשמעים בכל מקום, באתי לעורר את כבוד קדושותו לעיין בזה}}. הרב [[יעקב לנדא]] שהיה מבאי ביתו של אדמו"ר הרש"ב סיפר שכאשר התקבל המכתב של הרב רוזין, היה התרגשות גדולה, "נתמלא הבית כולו אורה". כשהרב רוזין היה ב[[פטרבורג]] הציע לו אדמו"ר הרש"ב עזרה כלכלית, אך הרב רוזין דחה את ההצעה והשיב שגם עתה מונחת צנצנת המן ב[[קודש הקודשים]]{{הערת שוליים|בכך רצה לרמוז, שכמו המן שהיה לחם מן השמים, כך הוא - בקודש הקודשים - ניזון מספיק ואינו צריך עזרה.}}.

בשנת [[תרע"ז]] ביקר אדמו"ר הרש"ב בלנינגרד והיה במצב רוח טוב. כשנשאל מה גרם למצב רוחו, השיב: "היום קיבלתי ברכה מהגאון הרוגאצ'ובי שאמר לי: "אני מברך אתכם בכח התורה שלי, שתהיה לכם הצלחה בכל עניניכם"". בשנת [[תר"פ]], לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, שלח הרב [[יהושע נמיוטין]] מכתב אל הרב רוזין בו הוא מספר לו על פטירת אדמו"ר הרש"ב. הגיב לו הרב רוזין: "לידידי הרב החריף ובקי, מתון ומסיק שמעתא כבוד-מורנו-ורבינו-הרב רבי יהושע נרו-יאיר, רב בווליז. מכתבו קיבלתי כעת ממש . . הנה שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלקינו . . כל זמן שהוא חרב הוה בכל רגע חורבן חדש . . וכן הוא מיתת (צדיקים) הוה גדר חורבן חדש בכל רגע . . וכל רגע ורגע הוה חורבן.{{הערת שוליים|מכתב מיום [[ד' בסיוון]] שנת [[תר"פ]]. מודפס בשלמות בקובץ "לב לדעת" - [[י' בשבט]] [[תש"נ]] ע' כ"ז, כ"ח.}}.

אדמו"ר הריי"צ היה מתכתב עם הרב רוזין וגם סייע לו כלכלית בכותבו {{ציטוטון|לצרכי רום מעלת גאונו הפרטי}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 219 ע' 18-19. ראה שם מכתבים נוספים.}} וכן בקש ממנו אדמו"ר הריי"צ ברכות "ברכת התורה". במכתב של אדמו"ר הריי"צ אל הרב רוזין הוא מתארו: {{ציטוטון|הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה' אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט"א}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[י"ז בשבט]] שנת [[תרפ"ב]]. מובא ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 270 ע' 30 ואילך.}}. בשנת [[תר"פ]], מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, חלה אדמו"ר הריי"צ במחלת הטיפוס והוא ביקש שישלחו בקשת רפואה ("פדיון נפש") מהרב רוזין שהשיב ופתח: {{ציטוטון|נשיא בישראל, אלוף ביהודה גזע תרשישים}}. בהמשך הוא מבאר מבאר שלאדמו"ר הזקן היה גם כתר תורה וגם כתר נשיאות ואת שניהם הוריש לבניו וכדי לעבור מכתר תורה לכתר נשיאות צריך "ליבון" וזהו ענין המחלה ומסיים: {{ציטוטון|הנני גוזר בכוח התורה שיבריא}}{{הערת שוליים|הרב [[שמחה גורודצקי]] העיד שראה בעצמו את המכתב.}}.

הרגצ'ובר ב[[לנינגרד]] למד חברותא עם הרב מנחם מענדל גולומבוביץ שהיה [[חסיד]]ם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]].

[[קובץ:גלויית הרב יוסף רוזין אל הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גלויה ששלח הרב רוזין אל [[הרבי]]]]

בשנת [[תרפ"ב]] כשהרבי היה כבן עשרים שנה, היה מבקר רבות אצל הרב רוזין והיה משוחח איתו בדברי תורה. בהמשך אף נתן לו הרב רזין [[הסמכה לרבנות]]. הם היו גם בקשרי מכתבים{{הערת שוליים|אמו של הרבי העידה שהתכתבות זו החלה כשהרבי היה בגיל שש עשרה או שבע עשרה.}}. גם לאחר שהרבי הגיע לניו יורק הם המשיכו את קשר המכתבים{{הערת שוליים|בחוברת "לב לדעת", גליון 1 ([[ניסן]] [[תש"נ]]) ע' 4. שם מסופר שתקופה ארוכה הסתיר הרבי את עובדת ההתכתבות ולשם כך היה מוציא את הדואר בעצמו, עד שפעם לא חש בטוב ונודע הדבר. לעומת זאת, בקונטרס "עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש" ע' קס"ה, מאת הרב [[שלום דובער לוין]], הספרן ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], הוא כותב שבאחד ממכתבי הרבי אל הרב רוזין חתם הרבי בשם "מ. גוראריה" והוא כתב לרבי "לא נתברר אצלנו טעם העלמת השם והכתובת, אם הוא כדי להעלים מעין הצנזורה, או שהוא כדי להעלים מבני הבית את דבר ההתכתבות עם הגאון מרוגאצ'וב". בתשובה על כך אישר הרבי את האפשרות הראשונה (העלמה מהצנזורה) ועל ההאפשרות השניה (העלמה מהמשפחה) כתב: "?! אין לזה שחר כלל - כפשוט".}}.