יוסף רוזין: הבדלים בין גרסאות בדף

==ביוגרפיה==

הרב יוסף רוז'ין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב שבבלארוס (פלך מוהליב) לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. בילדותו לקחו אביו ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] שבירכו שיהיה למדן, תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], מניח עליו את ידיו. כבר בילדותו נודע כחריף ובעל זכרון לא שגרתי. בהיותו בן שמונה שנים כבר ידע את כל [[סדר  נזיקין]] בעל פה. בגיל שלוש עשרה הביאו אביו לסלוצק אל הגאון רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]], שם למד בחברותא עם בנו ר'  חיים סולובייצ'יק. אחר כך נסע ללמוד אצל ר' יהושע לייב דיסקין בשקלוב. באותה תקופה היה מבקר גם אצל  ר' [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] מ[[קפוסט]]. לפני חתונתו נסע אל רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושם נהיה לחסיד [[חסידות חב"ד]] ([[ליובאוויטש]]).

==הקשר עם אדמו"רי חב"ד==

בספרו צפנת פענח מכנה את אדמו"ר הזקן בשם "הגאון האמיתי{{הערת שוליים|"צפנח פענח" דפוס דווינסק שנת ת"ש, חלק א' סי' נ"ח.}}. כשהראו לו את ה"קונטרס אחרון" של אדמו"ר הזקן בהל' תלמוד תורה{{הערת שוליים|פרק ג' סק"א ד"ה וסמ"ק.}} אמר: הוא הרי היה גאון אמיתי"{{הערת שוליים|בשם ר' [[אלטר שימחוביץ]],[[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].}}. עוד אמר: {{ציטוטון|מאז חתימת הש"ס היו אלפי גאונים ויראים, ברם רק שנים הם שירדו לסוף דעתם של חכמי הש"ס, והם הרמב"ם ואדמו"ר הזקן}}{{הערת שוליים|מפי ר' [[אליעזר ננס]] מ[[ירושלים]] ששמע זאת בעצמו מהרוגאצ'ובר.}}. בקשר לחיבור של אדמו"ר הזקן, "קונטרס אחרון" על ה[[שולחן ערוך]] אמר פעם: {{ציטוטון|יש צורך בגידים כאלה{{הערת שוליים|כשאמר זאת הראה על אצבעו.}} במוח לומר סברות של הקונטרס אחרון}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[לקוטי ספורים (ספר)|לקוטי ספורים]] מהרב [[חיים מרדכי פרלוב]]. התבטאויות נוספות של הרב רוזין על אדמו"ר הזקן, ראה ספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ה]], חלק ד' ע' 2282.}}. בהזדמנות מסויימת כשהפליא הרב רוזין את עוצם גדלותו של הגאון מווילנא, ואח"כ סיים: "אבער קענען לערנען?! דאס האט גיקענט דער אלטער רבי"!{{הערת שוליים|הרב [[יהושע מונדשיין]] בספרו "מגדל עוז" ע' צ"ב, בשם הרב יעקב ברמן ששמע זאת מהרב רוזין.}}.