רבי מנא: הבדלים בין גרסאות בדף

'''רבי מנא''' בנו של [[רבי יונה]] היה [[אמורא]] ומוזכר בעיקר ב[[תלמוד ירושלמי]], אך גם בב[[תלמוד בבלי]] הוא מוזכר לפעמים. הוא היה רבו של [[רבי חנינא]]. יש להבדיל בינו לבין ה[[תנא]] רבי מנא שמוזכר בתוספתא.

אודות אחד מהדיונים ביניהם מובא ב[[ירושלמי]]{{הערת שוליים|סוף [[עירובין]].}} על השאלה הנשאלת ב[[משנה]], שהצבת אינה נעשית אלא בצבת אחרת. צבת הראשונה מי עשאה. והשיבו על כך, שהיא מהדברים שנבראו ב[[ערב שבת]] [[בין השמשות]]. שאל [[רבי חנינא]] את רבו ר' מנא איך אתית דבר זה לדינים שבמתני', והשיב לו: מצבתא אחת למדו כמה צבותות, וכאן משביתה אחת למדו כמה שביתות.

בפני משה מפרש השייכות של מאמר זה לכאן, שזהו מענה ברמז על האיבעיא שבגמ' שם לפני זה, בקשר לדברי המשנה בדין הוצאת שרץ שנמצא במק­דש — "רבי עקיבא אומר מקום שחייבין על זדונו [[כרת]] ועל שגגתו [[קרבן חטאת|חטאת]] משם מוציאין אותו", ואמרו על זה בגמ' "הוציא ממקום שחייבין עליו כרת ונפל למקום שאין חייבין עליו כרת — כבר נראית לצאת, כלומר, כבר הי' ראוי להוציא בתחילה, ופשיטא שמוציאו אף משם, אלא דהא קמבעיא לן, אם מצאת אחר בצד במקום שנפל. . שאין חייבין עליו כרת, מוציא את שניהם דמכיון שהותר לזה הותר אף לזה או אינו מוציא אלא את שנראה לצאת" בתחילה?

אבל פירוש זה צריך עיון גדול, כי לכאורה אינו אלא רמז רחוק ביותר, שהרי אין שום קשר בין הסברא להתיר את השבות הב' — "כיון שהותרה שביתה אחת הותרו כמה שביתות", שיסוד ההיתר בזה הוא — "הואיל ובבת אחת הן", -  עם המשל "צבת בצבת עבד" (שמצבת אחת נעשו כמה צבתות)4.

וגם אין פירוש זה מתיישב בלשון הירושלמי "משביתה אחת למדו כמה שבי תות" — שהרי אין כאן ענין של לימוד, אלא רק היתר כולל, "דמכיון שהותר לזה הותר אף לזה".