33,627
עריכות
יוסף רוזין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הקשר עם אדמו"רי חב"ד
| שורה 31: | שורה 31: | ||
בשנת תרע"ז ביקר אדמו"ר הרש"ב בלנינגרד ורוחו הייתה טובה עליו. כשנשאל על כך השיב: "היום קיבלתי ברכה מהגאון הרוגאצ'ובי שאמר לי: אני מברך אתכם בכח התורה שלי, שתהיה לכם הצלחה בכל עניניכם". בשנת [[תר"פ]], לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, שלח הרב [[יהושע נמיוטין]] מכתב אל הרגצ'ובר בו הוא מספר לו על פטירת אדמו"ר הרש"ב. השיב על כך הרגצו'ב: "לידידי הרב החריף ובקי, מתון ומסיק שמעתא כמהור"ר יהושע נ"י, רב בווליז. מכתבו קיבלתי כעת ממש. . . הנה שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלקינו.. כל זמן שהוא חרב הוה בכל רגע חורבן חדש.. וכן הוא מיתת )צדיקים( הוה גדר חורבן חדש בכל רגע.. וכל רגע ורגע הוה חורבן. {{הערת שוליים|מכתב מיום [[ד' בסיוון]] שנת [[תר"פ]]. מודפס בשלמות בקובץ "לב לדעת" - [[י' בשבט]] [[תש"נ]] ע' כ"ז, כ"ח.}}. | בשנת תרע"ז ביקר אדמו"ר הרש"ב בלנינגרד ורוחו הייתה טובה עליו. כשנשאל על כך השיב: "היום קיבלתי ברכה מהגאון הרוגאצ'ובי שאמר לי: אני מברך אתכם בכח התורה שלי, שתהיה לכם הצלחה בכל עניניכם". בשנת [[תר"פ]], לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, שלח הרב [[יהושע נמיוטין]] מכתב אל הרגצ'ובר בו הוא מספר לו על פטירת אדמו"ר הרש"ב. השיב על כך הרגצו'ב: "לידידי הרב החריף ובקי, מתון ומסיק שמעתא כמהור"ר יהושע נ"י, רב בווליז. מכתבו קיבלתי כעת ממש. . . הנה שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלקינו.. כל זמן שהוא חרב הוה בכל רגע חורבן חדש.. וכן הוא מיתת )צדיקים( הוה גדר חורבן חדש בכל רגע.. וכל רגע ורגע הוה חורבן. {{הערת שוליים|מכתב מיום [[ד' בסיוון]] שנת [[תר"פ]]. מודפס בשלמות בקובץ "לב לדעת" - [[י' בשבט]] [[תש"נ]] ע' כ"ז, כ"ח.}}. | ||
אדמו"ר הריי"צ היה מתכתב עם הרב רוזין וגם סייע לו כלכלית בכותבו {{ציטוטון|לצרכי רום מעלת גאונו הפרטי}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 219 ע' 18-19. ראה שם מכתבים נוספים.}} וכן בקש ממנו אדמו"ר הריי"צ ברכות "ברכת התורה". במכתב של אדמו"ר הריי"צ אל הרב רוזין הוא מתארו: {{ציטוטון|הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה' אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט"א}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[י"ז בשבט]] שנת [[תרפ"ב]]. מובא ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 270 ע' 30 ואילך.}}. בשנת [[תר"פ]], מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, חלה אדמו"ר הריי"צ במחלת הטיפוס והוא ביקש שישלחו בקשת רפואה ("פדיון נפש") מהרב רוזין שהשיב ופתח: {{ציטוטון|נשיא בישראל, אלוף ביהודה גזע תרשישים}}. בהמשך הוא מבאר מבאר שלאדמו"ר הזקן היה גם כתר תורה וגם כתר נשיאות ואת שניהם הוריש לבניו וכדי לעבור מכתר תורה לכתר נשיאות צריך "ליבון" וזהו ענין המחלה ומסיים: {{ציטוטון|הנני גוזר בכוח התורה שיבריא}}{{הערת שוליים|הרב [[שמחה גורודצקי]] העיד שראה בעצמו את המכתב.}}. | |||
בהזדמנות ביאר הרב רוזין לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]], מהו הרבי: {{ציטוטון|כל ערב סוקר הרבי את העולם כולו, ובאם רואה שבקצוי ארץ נמצא אברך במצוקה גשמית, פונה הוא בתביעה אל הרבש"ע שיוריד ממנו את דאגותיו הגשמיות, ומבטיח "ובחנוני נא" שעל ידי זה בודאי יתעלה גם ברוחניות, ולכן נקרא הצדיק "עיני העדה", בגלל ראיתו בכל עניני עדתו}}. באותה הזדמנות גם הביע הערצתו לתלמידי תומכי תמימים, שהרבי הרש"ב הצליח לגדל תלמידים בעלי מסירות נפש. | |||
==קשריו עם [[הרבי]] == | ==קשריו עם [[הרבי]] == | ||