דב בער אליעזרוב: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Lando eliezerov.JPG|שמאל|ממוזער|הרב דב בער אליעזרוב (מימין) עם הרב [[יעקב לנדא]]]]
[[קובץ:Lando eliezerov.JPG|שמאל|ממוזער|הרב דב בער אליעזרוב (מימין) עם הרב [[יעקב לנדא]]]]
הרב '''דב בער אליעזרוב''' ([[ח' בטבת]] [[תרס"ח]],- [[י"ח באב]] [[תשנ"ז]]) היה רב [[מחנה המעצר בלטרון]] בתקופת [[המנדט הבריטי]], ורבה של שכונת [[קטמון]] ב[[ירושלים]].
הרב '''דב בער אליעזרוב''' ([[ח' בטבת]] [[תרס"ח]],- [[י"ח באב]] [[תשנ"ז]]) היה רב מחנה המעצר בלטרון בתקופת [[המנדט הבריטי]], ורבה של שכונת קטמון ב[[ירושלים]].


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
נולד ב[[חברון]] לאברהם ושיינא. משפחתו הייתה מצאצאי הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] והשתייכה ל[[חסידות חב"ד]]. בצעירותו למד והתחנך אצל סבו, הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], רב היישוב היהודי בחברון ומחבר הספר "שאילת שלמה".{{הערה|1=ראו עליו: [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א], אתר חב"ד אינפו. על שמו [http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/pro/rehovot/rehovot.asp?STREET_KOD=0400 רחוב] בשכונת [[תל ארזה]].}} בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ירדה משפחתו ל[[מצרים]] ולאחריה שבה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת [[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]] בירושלים.  
נולד ב[[חברון]] לאברהם ושיינא. משפחתו הייתה מצאצאי הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] והשתייכה ל[[חסידות חב"ד]]. בצעירותו למד והתחנך אצל סבו, הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], רב היישוב היהודי בחברון ומחבר הספר "שאילת שלמה".{{הערה|1=ראו עליו: [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א], אתר חב"ד אינפו. על שמו [http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/pro/rehovot/rehovot.asp?STREET_KOD=0400 רחוב] בשכונת [[תל ארזה]].}} בתקופת מלחמת העולם הראשונה ירדה משפחתו למצרים ולאחריה שבה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת [[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]] בירושלים.  


למד בתלמוד תורה [[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]] אצל ה[[מלמד|מלמדים]] המפורסמים [[חיים מן]] ואברהם חיים הקלמן. ידידו מאותם ימים היה הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] שלמד גם הוא באותה כיתה. בהמשך למד ב[[ישיבת עץ חיים]] בראשות הרב [[איסר זלמן מלצר]], וקיבל סמיכה לרבנות מהרב מלצר, [[הרב קוק]] והרב [[שמשון אהרן פולונסקי]], אצלו שימש רבות בהוראה.  
למד בתלמוד תורה [[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]] אצל המלמדים המפורסמים [[חיים מן]] ואברהם חיים הקלמן. ידידו מאותם ימים היה הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] שלמד גם הוא באותה כיתה. בהמשך למד ב[[ישיבת עץ חיים]] בראשות הרב [[איסר זלמן מלצר]], וקיבל סמיכה לרבנות מהרב מלצר, [[הרב קוק]] והרב [[שמשון אהרן פולונסקי]], אצלו שימש רבות בהוראה.  


הוא החל למסור שיעורים ולפרסם מאמרים, בין היתר בכתב העת "כרם ציון" שעסק ב[[מצוות התלויות בארץ]]. לאחר מכן שימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת תורת אמת]] וראש ישיבת ראדזין בירושלים.
הוא החל למסור שיעורים ולפרסם מאמרים, בין היתר בכתב העת "כרם ציון" שעסק ב[[מצוות התלויות בארץ]]. לאחר מכן שימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת תורת אמת]] וראש ישיבת ראדזין בירושלים.
שורה 11: שורה 11:
בתקופת המנדט הבריטי מונה על פי עצתו של הרב הראשי [[בן ציון עוזיאל]] לרב מחנה המעצר ב[[לטרון]] והיה אחראי לצורכי הדת של העצירים היהודים. במסגרת תפקידו שהה במשך כל השבתות במחנה המעצר. את פעילותו בשנים הללו תיאר בהרחבה בפתח ספרו "שאלי ציון" העוסק בשאלות שונות שהתעוררו בתקופה זו.   
בתקופת המנדט הבריטי מונה על פי עצתו של הרב הראשי [[בן ציון עוזיאל]] לרב מחנה המעצר ב[[לטרון]] והיה אחראי לצורכי הדת של העצירים היהודים. במסגרת תפקידו שהה במשך כל השבתות במחנה המעצר. את פעילותו בשנים הללו תיאר בהרחבה בפתח ספרו "שאלי ציון" העוסק בשאלות שונות שהתעוררו בתקופה זו.   


ב[[מלחמת השחרור]] נהרס ביתו בשכונת [[מאה שערים]] בעקבות ההפגזות והוא עבר יחד עם משפחתו לשכונת קטמון בה שהו באותה עת פליטי [[העיר העתיקה]] שקיבלו אותו כרבם. מאז ועד לפטירתו שימש כרב השכונה. במקביל שימש כראש הכולל של [[ישיבת כרם ביבנה]].  
ב[[מלחמת השחרור]] נהרס ביתו בשכונת [[מאה שערים]] בעקבות ההפגזות והוא עבר יחד עם משפחתו לשכונת קטמון בה שהו באותה עת פליטי העיר העתיקה שקיבלו אותו כרבם. מאז ועד לפטירתו שימש כרב השכונה. במקביל שימש כראש הכולל של [[ישיבת כרם ביבנה]].  


נפטר בי"ח באב תשנ"ז ונטמן ב[[הר המנוחות]] בירושלים. על מצבתו נכתב "היה רב מבקר במחנה העצורים בלטרון".
נפטר בי"ח באב תשנ"ז ונטמן ב[[הר המנוחות]] בירושלים. על מצבתו נכתב "היה רב מבקר במחנה העצורים בלטרון".