39,916
עריכות
אילפא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(דף חדש: '''אילפא''' היה אמורא תלמידו של רבי יהודה הנשיא, חברו של רבי יוחנן. ==מדריגתו של אילפא== אילפא, שהיה …) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הסבר הדבר הוא, כי שרש הברייתות נכללים במשנה בהעלם, וכמו שחיות האייברים החיצוניים נכללים ונגררים אחר חיות פנימיות האברים, כמו למשל ה[[לב]], וריאה וכבד וכדומה. | הסבר הדבר הוא, כי שרש הברייתות נכללים במשנה בהעלם, וכמו שחיות האייברים החיצוניים נכללים ונגררים אחר חיות פנימיות האברים, כמו למשל ה[[לב]], וריאה וכבד וכדומה. | ||
===הסבר שמו=== | ===הסבר שמו=== | ||
לכך היה שמו "אילפא" לשון אולפנא{{הערת שוליים|ראה גם מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ע' קטז.}} תרגום של המילה "לימוד", כמו שכתוב וכל בניך למודי הויה, ואילפא זה היה שרשו מנשמת רבי שקיבל איש מפי איש עד הזוגות מאנשי כנסת הגדולה עד [[משה רבינו]] שמסר לנו את התורה, ולכך | לכך היה שמו "אילפא" לשון אולפנא{{הערת שוליים|ראה גם מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ע' קטז.}} תרגום של המילה "לימוד", כמו שכתוב וכל בניך למודי הויה, ואילפא זה היה שרשו מנשמת רבי שקיבל איש מפי איש עד הזוגות מאנשי כנסת הגדולה עד [[משה רבינו]] שמסר לנו את התורה, ולכך היה בקי ומבין במקור של [[חסד עליון]] שנדרש בהלכות, דמשנה להביא זה בגילוי בהלכות דברייתות מתוך המשנה, דבר שלא היה ביכולת לשום חכם אחר אחר זולתו. | ||
כך גם כותב [[ | כך גם כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים|[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]] מא ב.}}, ומוסיף: כל שכן כיום, כשנתמעטו הלבבות, לכן הוצרכו לבאר המשנה בפרטיות יותר כ[[משל]] ההשפעה מ[[רב]] לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו שיוכל לקבל וצריך לומר לו קטע קטע כפי השגת התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. לכן גם נקראת ה" ברייתא" בלשון זה, שהיא "בר" "חוץ" בארמית, דהיינו לשון חוץ הוא ההשפעה לזולתו לבר מגופא. | ||
ועל כן אין הגילוי אור | ועל כן אין הגילוי אור אין סוף כל כך בדיני הברייתא כמו בהמשנה שהוא גילוי אור אין סוף ממש. אבל בהברייתא הוא בהסתר קצת כנ"ל במשל שההשפעה למקבל צ"ל על ידי [[הסתר]] והעלם. וכן אנו רואים גם כן בחוש שהטעמים של דיני המשנה נגלים ומבוארים יותר מטעמים של הדינים שבברייתות, וכדוגמא, דין המשנה הראשונה במסכת סוכה, בדין סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, קל למצוא הטעם של דין זה{{הערת שוליים|בגמרא דף ב' מובאים על כך שלושה טעמים שונים.}}. מה שאין כן סוכת גנב"ך{{הערת שוליים|ראשי תיבות: גוים, נשים, וכו' (שפטורים מסוכה.)}} ורקב"ש קשה יותר למצוא כל כך הטעם של דין זה{{הערת שוליים|ראה סוכה ו' ע"ב}}. | ||
לפיכך נקראת | לפיכך נקראת ה[[משנה]] מלכתא והברייתא פלגש. כמשל ה[[מלך]] עם המלכה שהם דרים תדיר יחד, בשונה מפלגשו שהולך אליה בצנעה ולא בגילוי, וגם היחוד אינו בתדירא רק באקראי. כמו כן, במשנה [[אור]] אין סוף מאיר שם בחינת [[גילוי]] ובתדירות כידוע, שהתגלות אור אין סוף הוא בחכמה, לפיכך נקראת המשנה מלכתא. אבל ברייתא היא בחינת השפעה שמחוץ לגוף, שם אין הגילוי כל כך רק על ידי הסתר ולבוש וצנעא, על כן נקרא פלגשים שהיחוד בצנעא ובאקראי. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אמוראים]] | [[קטגוריה:אמוראים]] | ||