פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 6,151 בתים ,  19:12, 3 בפברואר 2011
מ
שוחזר מעריכה של 62.75.211.32 (שיחה) לעריכה האחרונה של שיע.ק
עד מתי יהיה זה לנו למוקש? תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלבשאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה == פעילות ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה. ==
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקריתכשישה חודשים לאחר שנפצע שב ללימודים בישיבת מרכז הרב. כץ היה שותף לייסודה של תנועת גוש אמונים. בתחום הראשון בלטה התייחסותו כץ ומשפחתו היו בין חברי הגרעין המייסד של מנהיג הציבור הליטאי בישראל בית אל בשנת [[תשל"ז ]](המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית1977)וכץ ייסד עם רבו, הרב אליעזר שך. הרב שך[[זלמן ברוך מלמד]], שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפהמנהיג הגרעין, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות את ישיבת בית אל הכוללת מספר רב של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות"מוסדות בהם לומדים כיום למעלה מ-1, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ'200 תלמידים: הישיבה הגבוהה והכולל, בקיץ 1994מכון הוראה, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרביהוצאת ספרים, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא אתר האינטרנט "נסתר מן העיןישיבה", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחריםישיבת ההסדר בהר ברכה, ישיבת בני צבי המשמשת כישיבה קטנה וישיבה תיכונית לנוער, אולפנת רעיה לבנות, מצומצמים יותרמכינה קדם-צבאית, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד ואת קומפלקס התקשורת של בורא העולם ממש)ערוץ 7.
הרב דבשנת [[תשמ"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו ז]] (1987) רכש כץ ספינה על מנת להקים את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפניםערוץ 7 -דתי והפן המחקריתחנת רדיו אלטרנטיבית לערוצים הממלכתיים של רשות השידור. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיהתחנה זו הייתה רדיו אידיאולוגי הנאמן לתורה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתהלעם ולארץ. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951)בשיאה שידרה התחנה ב-4 שפות שונות, כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיחושילבה תוכניות תורניות וציוניות. למעשהלאחר שנסגרה התחנה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הריהורשע כץ ב[[תשס"ץ ג]] (הרב יצחק שניאורסון2003), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו בתואנה של גרעין משיחי בחב "ד עוד בתקופת האדמוהפעלת תחנת רדיו פיראטי". בתשס"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי ו (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-19812006)זכה לחנינה מנשיא המדינה, ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקריוהרשעתו נמחקה.
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמובשנים [[תשל"ר השביעי של חבו]] - [[תשנ"ד א]] (מכאן שמו 1990-1991) כיהן כץ כעוזרו לענייני התיישבות של הספר)שרון בעת שכיהן כשר הבינוי והשיכון. השתתף באופן פעיל בקליטת העלייה מחבר העמים. שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבליכץ היה אחראי באופן ישיר על בנייתם של למעלה מ-חסידי שלה. בהקשר שלנו35, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו000 יחידות דיור במזרח ירושלים, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחדביהודה ושומרון וברמת הגולן. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלתבתים אלו הכפילו למעשה את האוכלוסייה היהודית בחבלי ארץ אלו.
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו אותן שנים כץ היה אחד מחבריו הקרובים של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץשרון ואף נחשב לאיש סודו. בכך מוטלת כץ מרבה לספר על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכתכך בהרצאותיו. החברות ביניהם צוננה בהדרגה החל משנת ה'[[תשנ"ו]] 1996 בעת שכיהן שרון כשר התשתיות בממשלת בנימין נתניהו, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליךובעיקר לאחר פטירת רעיית שרון, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתולילי. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי החברות הפכה ליריבות פוליטית בעת ששרון החליט על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולההגירוש האכזרי מגוש קטיף. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודיםבתקופת יריבות זו המשיכו שרון וכץ בהזדמנויות שונות לספר על הערכתם ההדדית.
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולהבשנת [[תשס", ועד רמיזות לעצמו ב]] (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו2002) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם ייסד את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחיתהשבועון המצליח "בשבע".
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
 
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
== הקשר עם הרבי וחב"ד ==