אריה לייב פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 18: שורה 18:


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
הרב אריה לייב פרידמן נולד סביבות שנת [[תרס"ג]] בעיר רציצא, לר'  מרדכי זאב פרידמן, שנהרג על קידוש ה'. בילדותו עזב את בית הוריו ונסע ללמוד בישיבת "בית יוסף" נובהרדוק ב[[מזריץ']] של הרב יצחק אורלנסקי. בישיבה היה מתמיד בלימודו והיה מאריך ב[[עבודת התפילה]] הקפיד מאוד שלא לדבר בבית כנסת. בבחרותו היה עורך את השבועון "הד המוסר". כשנפגש לראשונה עם ה"חפץ חיים" החזיק בידו במשך כל הזמן שאמר דבר תורה ואחר כך אמר עליו "הוא משלנו"{{הערת שוליים|כוונתו היתה לטהרה והקדושה שבו, וכן לשמירת הלשון שבה הצטיין}}. כשהתייסדה ישיבת נובהרדוק ב[[בני ברק]] בראשות ר' יעקב יוסף קנייבסקי, עבר ללמוד בה.
הרב אריה לייב פרידמן נולד סביבות שנת [[תרס"ג]] בעיר רציצא, לר'  מרדכי זאב פרידמן, שנהרג על קידוש ה'. בילדותו עזב את בית הוריו ונסע ללמוד בישיבת "בית יוסף" נובהרדוק ב[[מזריץ']] של הרב יצחק אורלנסקי. בישיבה היה מתמיד בלימודו והיה מאריך ב[[עבודת התפילה]] ובכלל היה מאוד מקפיד בכבוד בית הכנסת, שלא לדבר סתם דיבורים בבית כנסת. בבחרותו היה עורך את השבועון "הד המוסר". כשנפגש לראשונה עם ה"חפץ חיים" החזיק בידו במשך כל הזמן שאמר דבר תורה ואחר כך אמר עליו החפץ חיים: "הוא משלנו"{{הערת שוליים|כוונתו היתה לטהרה והקדושה שבו, וכן לשמירת הלשון שבה הצטיין}}. כשהתייסדה ישיבת נובהרדוק ב[[בני ברק]] בראשות ר' יעקב יוסף קנייבסקי, עבר ללמוד בה.


לאחר נשואיו החל לפעול בהקמת רשת 'בתי מוסר' ב[[בני ברק]], [[תל אביב]], [[פתח תקוה]] ו[[ירושלים]]. הוא קיבץ סביבו חבורה של עשרות בחורים ואברכים שעסקו ב[[עבודת ה']] ו[[תיקון המידות]]. ורבים מהם נעשו אחר כך תלמידי חכמים גדולים ועובדי ה' שהעבירו את דרכי המוסר לתלמידיהם.
לאחר נשואיו החל לפעול בהקמת רשת 'בתי מוסר' ב[[בני ברק]], [[תל אביב]], [[פתח תקוה]] ו[[ירושלים]]. הוא קיבץ סביבו חבורה של עשרות בחורים ואברכים שעסקו ב[[עבודת ה']] ו[[תיקון המידות]]. רבים מהם נעשו אחר כך תלמידי חכמים גדולים ועובדי ה' שהעבירו את דרכי המוסר לתלמידיהם.


הרב פרידמן היה אהוד על גדולי ישראל וכינוהו בשם "רבי לייב הצדיק", בינהם, ר' אליהו לופיאן ור' יחזקאל לווינשטיין, שאף תמך בו באופן אישי. ביום [[כ"ז בניסן]] [[תשט"ז]] הציע הרב לווינשטיין במכתב לרב פרידמן להצטרף ל"חבורה של גדולים אשר חפצים בלימוד המוסר". הוא עמד בקשרי מכתבים עם גדולי התורה והמקובלים שבדורו, אשר העריכוהו מאד. היה גם מתכתב עם החזון איש ובמכתבי החזון איש ניתן לראות את החיבה שהיה לו לרב פרדימן, זאת למרות חילוקי הדעות שביניהם{{הערת שוליים|הרב פרידמן חלק בספרו "צדקת הצדיק", על שיטת החזון איש שכתיבת האות 'צדי"ק' על פי ה[[אריז"ל]], כמנהג החסידים (שיו"ד אחד פונה ימינה והשני שמאלה), פוסלת את ספר התורה. הוא מרבה להתווכח בספרו עם דעה זו  ומוכיח את צדקתה של הצדי"ק ע"פ האריז"ל. בספר זה, אגב, מתגלה טפח מידיעותיו העצומות בתורה וכן מכשרונו הספרותי וסגנונו המקורי.}}.
הרב פרידמן היה אהוד על גדולי ישראל שהיו מכנים אותו "רבי לייב הצדיק". ידידיות מיוחדת הייתה אליו מר' אליהו לופיאן והרב יחזקאל לווינשטיין אף תמך בו באופן אישי. ביום [[כ"ז בניסן]] [[תשט"ז]] הציע הרב לווינשטיין במכתב לרב פרידמן להצטרף ל"חבורה של גדולים אשר חפצים בלימוד המוסר". הוא עמד בקשרי מכתבים עם גדולי התורה והמקובלים שבדורו, אשר העריכוהו מאד. היה גם מתכתב עם החזון איש ובמכתבי החזון איש ניתן לראות את החיבה שהיה לו לרב פרדימן, זאת למרות חילוקי הדעות שביניהם{{הערת שוליים|הרב פרידמן חלק בספרו "צדקת הצדיק", על שיטת החזון איש שכתיבת האות 'צדי"ק' על פי ה[[אריז"ל]], כמנהג החסידים (שיו"ד אחד פונה ימינה והשני שמאלה), פוסלת את ספר התורה. הוא מרבה להתווכח בספרו עם דעה זו  ומוכיח את צדקתה של הצדי"ק ע"פ האריז"ל. בספר זה, אגב, מתגלה טפח מידיעותיו העצומות בתורה וכן מכשרונו הספרותי וסגנונו המקורי.}}.


הרב פרידמן נפטר ביום [[ז' בתשרי]] שנת [[תשנ"ג]] בהיותו כבן תשעים שנה ומנוחתו כבוד ב'הר הזיתים' ב[[ירושלים]].
הרב פרידמן נפטר ביום [[ז' בתשרי]] שנת [[תשנ"ג]] בהיותו כבן תשעים שנה ומנוחתו כבוד ב'הר הזיתים' ב[[ירושלים]].

תפריט ניווט