38
עריכות
משתמש:ישראל - בוט/ארגז החול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
ניסיון
ישראל - בוט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ישראל - בוט (שיחה | תרומות) מ (ניסיון) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
הקמת ה'רשת' | הקמת ה'רשת' | ||
כבר בקיץ תשי"א, מיד עם קבלת הנשיאות, החל הרבי מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב”ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי”א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרה”ח ר’ זושא וילמובסקי וביקשו להתעניין האם ניתן לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך | כבר בקיץ תשי"א, מיד עם קבלת הנשיאות, החל הרבי מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב”ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי”א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרה”ח ר’ זושא וילמובסקי וביקשו להתעניין האם ניתן לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק” על שם כ”ק אדמו"ר הריי"צ, דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו. | ||
בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דדוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ”זרם בלתי-זרמי”. הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, שבמהלכה עירב הרבי את מר שניאור זלמן שזר (שכיהן אז כשר החינוך), הסכים משרד החינוך לאשר את הקמת מוסדות החינוך הללו כ”זרם בלתי-זרמי”. | בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דדוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ”זרם בלתי-זרמי”. הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, שבמהלכה עירב הרבי את מר שניאור זלמן שזר (שכיהן אז כשר החינוך), הסכים משרד החינוך לאשר את הקמת מוסדות החינוך הללו כ”זרם בלתי-זרמי”. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
על הסיבה ל’התעקשות’ של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי. | על הסיבה ל’התעקשות’ של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי. | ||
את מרכזה של הרשת קבע הרבי בתל אביב. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן ר’ זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי בזה הלשון: | את מרכזה של הרשת קבע הרבי בתל אביב. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן ר’ זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי בזה הלשון: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והי’ ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד”. | ||
[עריכה]בתי הספר הראשונים | [עריכה]בתי הספר הראשונים | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרה”ח ר’ זלמן אבלסקי, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית. | בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרה”ח ר’ זלמן אבלסקי, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית. | ||
סניף מנחת. ‘מנחת’ הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, במקום בו נמצאת היום שכונת | סניף מנחת. ‘מנחת’ הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, במקום בו נמצאת היום שכונת "מלחה”. את בית-הספר שם ניהל הרה”ח ר’ אהרן מרדכי זילברשטרום, שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך. | ||
יפו. ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה’רשת’, ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. מנהל בית-הספר היה הרה”ח ר’ אורי בן-שחר, שהצליח מאוד בניהול בית הספר, עקב היותו אדם מסודר ועקבי. | יפו. ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה’רשת’, ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. מנהל בית-הספר היה הרה”ח ר’ אורי בן-שחר, שהצליח מאוד בניהול בית הספר, עקב היותו אדם מסודר ועקבי. | ||
כפר-סבא. גם בכפר-סבא היה בית-ספר של ה’מזרחי’, אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה’רשת’ פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. | כפר-סבא. גם בכפר-סבא היה בית-ספר של ה’מזרחי’, אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה’רשת’ פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. | ||