יצחק פלקסר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 715 בתים ,  26 בינואר 2011
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
}}
}}
הרב '''יצחק פלקסר''', מראשי ישיבת שפת אמת [[גור]], חבר מועצת גדולי התורה, ומחבר ספר שערי יצחק. בצעירותו למד בישיבת חכמי לובלין בראשות רבי [[מאיר שפירא]] מלובלין.
הרב '''יצחק פלקסר''', מראשי ישיבת שפת אמת [[גור]], חבר מועצת גדולי התורה, ומחבר ספר שערי יצחק. בצעירותו למד בישיבת חכמי לובלין בראשות רבי [[מאיר שפירא]] מלובלין.
==תולדותיו==
==ביוגרפיה==
 
הרב יצחק פלקסר נולד ביום [[י"ב בטבת]] שנת [[תרע"ו]] בולוצלווק שב[[פולין]] לר' ישראל פלסקר שהיה נכד שם [[החוזה מלובלין]] ור"ה מ[[אלכסנדר]]. בבחרותו למד בישיבת "עמק הלכה" והכיר גם את ה[[אדמו"ר]] מפיאסצנא (מחבר הספר "חובת התלמידים"). בתקופת לימודו בישיבה היו המצב הכללי מאוד לא טוב. בשנת [[תר"צ]] עבר לישיבת 'חכמי לובלין' אצל ר' [[מאיר שפירא]] ומאז העריצו. לפני [[מלחמת העולם השניה]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[ת"ש]] התחתן עם רעייתו, נכדת ר' דוד בהר"ן. בשנת [[תש"ט]] התחיל לעבוד כ[[ר"מ]] בישיבת "שפת אמת" מיסודה של ר' [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[גור]] (בעל ה"אמרי אמת") ובתפקיד זה למעלה מחמישים שנה, היה עד סוף ימיו. בתקופה זו העמיד העמיד אלפי תלמידי חכמים, רבים מהם משמשים כראשי ישיבות, רבנים ומורי הוראה. בשנת [[תשי"ב]] החל להדפיס את חידושיו על הש"ס בסדרת הספרים "שערי יצחק", שהם אחד מספרי היסוד בישיבות. ספרו זה יידע את עולם התורה על גאונותו וכישוריו.
הרב יצחק פלקסר נולד ביום [[י"ב בטבת]] שנת [[תרע"ו]] בולוצלווק שב[[פולין]] לר' ישראל פלסקר שהיה נכד שם [[החוזה מלובלין]] ור"ה מ[[אלכסנדר]]. בבחרותו למד בישיבת "עמק הלכה" והכיר גם את ה[[אדמו"ר]] מפיאסצנא (מחבר הספר "חובת התלמידים"). בתקופת לימודו בישיבה היו המצב הכללי מאוד לא טוב. בשנת [[תר"צ]] עבר לישיבת 'חכמי לובלין' אצל ר' [[מאיר שפירא]] ומאז העריצו. לפני [[מלחמת העולם השניה]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[ת"ש]] התחתן עם רעייתו, נכדת ר' דוד בהר"ן. בשנת [[תש"ט]] התחיל לעבוד כ[[ר"מ]] בישיבת "שפת אמת" מיסודה של ר' [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[גור]] (בעל ה"אמרי אמת") ובתפקיד זה למעלה מחמישים שנה, היה עד סוף ימיו. בתקופה זו העמיד העמיד אלפי תלמידי חכמים, רבים מהם משמשים כראשי ישיבות, רבנים ומורי הוראה. בשנת [[תשי"ב]] החל להדפיס את חידושיו על הש"ס בסדרת הספרים "שערי יצחק", שהם אחד מספרי היסוד בישיבות. ספרו זה יידע את עולם התורה על גאונותו וכישוריו.


שורה 34: שורה 33:
}}
}}


בשנת [[תשי"ט]] התנה כחבר הבית-דין-צדק של אגודת ישראל. בתפקיד זה שימש כשלושים שנה, עד שמונה לאב-בית-הדין. במקביל כיהן כרב בית הכנסת "קהל חסידים" בשכונת "שערי חסד" ב[[ירושלים]]. שנים רבות היה חבר פעיל ומשפיע ב"מועצת גדולי התורה".


הרב פלקסר היה קשור לרבותיו הקדושים אדמור"י [[גור]] לדורותיהם, ואף הם נהגו בו כבוד והערכה מיוחדים. בשנת [[תשי"ט]] נתמנה כחבר הבד"צ של אגודת ישראל ושימש בתפקיד זה למעלה משלושים שנה, ואח"כ התמנה לאב"ד. כיהן כרב בית הכנסת "קהל חסידים" בשכונת "שערי חסד" ב[[ירושלים]], שם מסר שעורי תורה תמידין כסדרן.
בשנת [[תשנ"ז]] חלה וסבל יסורים וגם באותה תקופה למד תורה והשתדל להמשיך את שיעורי התורה שמסר. ביום [[י' באייר]] שנת [[תשנ"ט]] נפטר.
 
שנים רבות היה חבר במועצת גדולי התורה ודעתו התורנית הברורה בכל ענין שעל הפרק, נשמעה במועצה בקשב מיוחד. גם בשלשת השנים האחרונות לחייו, לא הסיח דעתו למרות יסוריו, מלימוד התורה ועבודת ה', ואף השתדל בכל כוחו להמשיך למסור את שעוריו. עד שנצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש בתחלת [[חודש אייר]] [[תשנ"ט]]. במותו אבד עם ישראל את האחד המיוחד בגאונות ובמלחמות ה'. הוא השאיר בנים ובני בנים שכולם עוסקים בתורה ובחסידות, ורבים מהם ממשיכים את עבודתו הקדושה בהפצת תורה.


==קשריו עם הרבי ==
==קשריו עם הרבי ==

תפריט ניווט