אברהם מנחם מענדל וכטר: הבדלים בין גרסאות בדף

בחסידות סטאמר לא נוהגים ללמוד חסידות באופן של מאמרים וביאורים ארוכים ובאופן של התבוננות והעמקה, אלא באופן של פתגמי תוכן קצרים מרעישים, כמנהג [[חסידי פולין]]. במסגרת שיעורי התניא שנהג להעביר בישיבה, התעוררו בליבו שאלות הנצרכו לביאור חסידי מפי מביני דבר. ובאחד מימי הפגרא והנופש שהתקיימו בהרים, כמנהג המדינה בעת ההיא, התאכסן בסמיכות לחסיד חב"ד אשר החליט שאין ביכולתו להשיב לשאלותיו ולאחר מאמצים רבים פעל אצל הרב [[יואל כהן]], ה'חוזר של הרבי' שיואיל להיפגש עימו בדחיפות. בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, ולכן פעל לסדר את העניינים באופן מדוקדק ולהיפגש לאחר חצות הלילה. לאחר שהרב ועכטר ביקש מהרב כהן לבאר לו עניין של 'סובב כל עלמין וממלא כל עלמין' החל הרב כהן לדבר במשך שעתים רצופות דברים עמוקים וברורים, ובכל פעם שהזכיר את השם 'אויברשטייר' היה אומר זאת בהתלהבות. לאחר שהרב סירב להאמין שיש בחסידות חב"ד כזה אור גדול ועצום של חסידות, דבר שהיה נהוג להסתיר בקרב יתר חסידויות פולין, גמר אומר בליבו להיפגש עימו על בסיס שבועי. הם החלו בלימודי שער היחוד והאמונה שבספר התניא, ולאחר מכן הם עברו ללמוד [[חסידות]] כדבעי יחד עם קבוצת חסידי סאטמר נוספים בהמשך תרס"ו להרב הרש"ב. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת  החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הרש"ב]], בעוד ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נחשבו אצלו כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.

הרב וועכטר התפעם מתורתו של הרבי, ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה.