מאמר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,647 בתים ,  18 בינואר 2011
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''מאמר''' [[חסידות]] הינו דברי [[תורה]] - '''דא"ח'' ('''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) - שאומר ה[[אדמו"ר]] לפני [[חסיד|החסידים]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, שכינה מדברת מתוך גרונו. לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים ניגון מיוחד הנקרא [[ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר [[הרבי]] מאמר ללא ניגון הכנה.
'''מאמר''' [[חסידות]] הינו דברי [[תורה]] - '''דא"ח'' ('''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) - שאומר ה[[אדמו"ר]] לפני [[חסיד|החסידים]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, שכינה מדברת מתוך גרונו. לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים ניגון מיוחד הנקרא [[ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר [[הרבי]] מאמר ללא ניגון הכנה.


לכל רבי ישנו המאפיין המיוחד במאמריו.
== סגנונות במאמרי חב"ד ==
לכל רבי ישנו המאפיין המיוחד במאמריו. בתחילת נשיאותו של אדה"ז היו המאמרים קצרים, ונקראו "אימרות", לאחר כך התארכו יותר ונקראו "דרושים" (שם זה נשאר עד היום, ונקראים "דרושי חסידות"), ולאחר מכן התארכו יותר ונקראו "מאמרים".
 
שינויים נוספים היו בין לפני המאסר בפטרבורג בשנת [[תקנ"ט]] לאחריו. המאמרים התארכו יותר ובהסברה יותר, משא"כ לפנ"ז, שהיו (לפ"ע) בקיצור.
 
מאמריו של אדמו"ר האמצעי הם באריכות גדולה הרבה יותר, ובהסברה מרובה. ההסברה לכך היא, שאדה"ז היה בבחינת חכמה ואדמו"ר האמצעי בבחינת בינה שהיא באריכות ובהרחבה.
 
מאמריו של אדמו"ר הצמח צדק היו משופעים במאמרי חז"ל וציטוטים מספרים אחרים, דבר שפעמים הקשה על ההבנה עבור מי שלא היה מורגל בכך.
 
אצל אדמו"ר מהר"ש מצינו לראשונה את 'ההמשך'. כלומר, סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף.
 
אדמו"ר הרש"ב במאמריו ביאר את עניני החסידות בהרחבה ובצורה מוסברת, וכונה "הרמב"ם של תורת החסידות".
 
הרבי הריי"ץ לראשונה הדפיס את המאמרים בתרגום לאידיש ובשפה המובנת גם לחסרי ידע ורקע (אפילו) בסיסי בהבנת החסידות. 


== חזרת מאמר ==
== חזרת מאמר ==
1,221

עריכות

תפריט ניווט