39,916
עריכות
שבחי הבעש"ט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הערך מויקיפדיה
אין תקציר עריכה |
(הערך מויקיפדיה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שבחי הבעשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "שבחי הבעש"ט", מהדורה ראשונה, קאפוסט התקע"ה]] | [[קובץ:שבחי הבעשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "שבחי הבעש"ט", מהדורה ראשונה, קאפוסט התקע"ה]] | ||
'''שבחי הבעל שם טוב''' (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט) הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מייסד תנועת החסידות הכללית, רבי ישראל בן אליעזר, [[הבעל שם טוב]]. | '''שבחי הבעל שם טוב''' (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט) הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מייסד תנועת החסידות הכללית, רבי ישראל בן אליעזר, [[הבעל שם טוב]]. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
== זהות המחבר ומקורות הסיפורים == | == זהות המחבר ומקורות הסיפורים == | ||
זהותו של כותב סיפורי הקובץ ידועה משער המהדורה השנייה, מהדורת [[ברדיטשוב]], שבו מצוין כי | זהותו של כותב סיפורי הקובץ ידועה משער המהדורה השנייה, מהדורת [[ברדיטשוב]], שבו מצוין כי {{ציטוטון|כל אלו הסיפורי' נחקקו ונאמר' באמת מאחד קדוש מדבר ה"ה המופל' ומופלג בתור' ובירא' החסיד המפורסם מוהר"ר דוב בער במו"ה שמואל זצ"ל שוחט דק' לינץ שהי' מקדם חתן המנוח המפורסם נודע בשערים מוה' אלכסנדר שוחט נבג"מ}}. המחבר, ר' דב בער ב"ר שמואל, השו"ב (שוחט ובודק) מ[[ליניץ]], היה חתנו של ר' אלכסנדר שוחט, ששימש סופרו{{הערת שוליים|כלומר: כותב קמעות ועוזרו האישי.}} הראשון של הבעש"ט במשך שמונה שנים, ואשר מהווה מקור לסיפורים רבים בקובץ. לעיירה ליניץ, מקום ישיבתו של ר' דב בער, נודעת חשיבות לסמכותו של הספר, שכן בהּ שימש כרב [[גדליה מליניץ]] בעל "תשואות חן", מתלמידיו הקרובים של [[הבעל שם טוב]], שהוא מקור למסורות רבות בספר ("מפי הרב דקהילתנו"). | ||
בראשיתם של רוב הסיפורים מצוין מקורם ("שמעתי"); נמצאים מקורות שונים לכל סיפור, ויש סיפורים שמקורם בשרשרת מסירה בעל-פה. מתוך כמאתיים וחמישים סיפורים הכלולים בקובץ, כמאה מהם מקורם ברבני קהילות; שלושה-עשר מהם מקורם במגידי מישרים של קהילות; ארבעה נשמעו מפי מנהיגים חסידיים; וגם מקורם של רבים מהסיפורים הנותרים באנשי האליטה הרוחנית-דתית ובכלי-קודש כגון שוחטים ומלמדים. יש סיפורים אחדים שמקורם בעדות מכלי ראשון, וסיפורים רבים נוספים שהם עדות מכלי שני או שלישי. | בראשיתם של רוב הסיפורים מצוין מקורם ("שמעתי"); נמצאים מקורות שונים לכל סיפור, ויש סיפורים שמקורם בשרשרת מסירה בעל-פה. מתוך כמאתיים וחמישים סיפורים הכלולים בקובץ, כמאה מהם מקורם ברבני קהילות; שלושה-עשר מהם מקורם במגידי מישרים של קהילות; ארבעה נשמעו מפי מנהיגים חסידיים; וגם מקורם של רבים מהסיפורים הנותרים באנשי האליטה הרוחנית-דתית ובכלי-קודש כגון שוחטים ומלמדים. יש סיפורים אחדים שמקורם בעדות מכלי ראשון, וסיפורים רבים נוספים שהם עדות מכלי שני או שלישי. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
כתב-היד של ר' דב בער מליניץ הועתק מספר פעמים, עד שנדפס לראשונה בשנת ה'[[תקע"ה]], כנראה במחצית הראשונה של השנה העברית (בין אמצע חשוון לאמצע ניסן; בשלהי שנת 1814 או בראשית שנת 1815) בקאפוסט שברוסיה הלבנה (בבלארוסית וברוסית: Копысь; כיום במחוז ויטבסק שבבלארוס) על ידי המדפיס החב"די ר' [[ישראל יפה]], אשר הדפיס את המהדורה לפי אחד מהעתקי הקובץ, ולא לפי כתב-היד. | כתב-היד של ר' דב בער מליניץ הועתק מספר פעמים, עד שנדפס לראשונה בשנת ה'[[תקע"ה]], כנראה במחצית הראשונה של השנה העברית (בין אמצע חשוון לאמצע ניסן; בשלהי שנת 1814 או בראשית שנת 1815) בקאפוסט שברוסיה הלבנה (בבלארוסית וברוסית: Копысь; כיום במחוז ויטבסק שבבלארוס) על ידי המדפיס החב"די ר' [[ישראל יפה]], אשר הדפיס את המהדורה לפי אחד מהעתקי הקובץ, ולא לפי כתב-היד. | ||
על אף שבהסכמת רבהּ של קאפוסט להדפסת הספר נאסר על הדפסתו במשך שש השנים העוקבות, הרי שכבר באותה שנה, ה'תקע"ה, יצאו לאור שתי מהדורות נוספות: בברדיטשוב (ברדיצ'ב) ובלאשצ'וב (בפולנית: Łaszczów), מה שמעיד על הביקוש הרב שלו זכה הספר. בהסכמות המובאות בראשית מהדורות אלה מסבירים הרבנים את הצורך להדפיסן (ולעבור על האיסור מן המהדורה הראשונה). בהסכמה למהדורת ברדיטשוב, שנדפסה בידי המו"ל והמדפיס ר' שמואל סג"ל, טוען ר' מאיר, המגיד מזעלווא, כי במהדורה הראשונה הובאו דברים העלולים לפגוע ביראת השמיים של קוראים שאין ביכולתם לרדת לעומקם, ושמוטב היה שלא נדפסו. ואכן, במהדורה זו הושמטו קטעים משני סיפורים ממקור אנונימי שנדפסו בדף האחרון, ובמקומם הובא סיפור קצר אחר. כן נכללים במהדורה מספר שינויי נוסח, שעל פי רוב (אם כי לא תמיד) אכן מתקנים נוסח שגוי או טעות דפוס מן המהדורה הראשונה. בהמשך נדפס הספר עוד במהדורות רבות. | על אף שבהסכמת רבהּ של קאפוסט להדפסת הספר נאסר על הדפסתו במשך שש השנים העוקבות, הרי שכבר באותה שנה, ה'[[תקע"ה]], יצאו לאור שתי מהדורות נוספות: בברדיטשוב (ברדיצ'ב) ובלאשצ'וב (בפולנית: Łaszczów), מה שמעיד על הביקוש הרב שלו זכה הספר. בהסכמות המובאות בראשית מהדורות אלה מסבירים הרבנים את הצורך להדפיסן (ולעבור על האיסור מן המהדורה הראשונה). בהסכמה למהדורת ברדיטשוב, שנדפסה בידי המו"ל והמדפיס ר' שמואל סג"ל, טוען ר' מאיר, המגיד מזעלווא, כי במהדורה הראשונה הובאו דברים העלולים לפגוע ביראת השמיים של קוראים שאין ביכולתם לרדת לעומקם, ושמוטב היה שלא נדפסו. ואכן, במהדורה זו הושמטו קטעים משני סיפורים ממקור אנונימי שנדפסו בדף האחרון, ובמקומם הובא סיפור קצר אחר. כן נכללים במהדורה מספר שינויי נוסח, שעל פי רוב (אם כי לא תמיד) אכן מתקנים נוסח שגוי או טעות דפוס מן המהדורה הראשונה. בהמשך נדפס הספר עוד במהדורות רבות. | ||
כבר בשנת ההדפסה הראשונה של הקובץ, נדפס באוסטרהא תרגום שלו ל[[יידיש]]. ההבדלים בין התרגום ליידיש לבין הספר העברי עוררו בקרב החוקרים מחלוקת בשאלה אם זוהי גרסה יידית המבוססת על הנוסח העברי שנדפס, או שמא מדובר בתרגום הנסמך על נוסח עברי אחר (ואולי קדום יותר). לדעת חנא שמרוק, אברהם יערי ואברהם רובינשטיין, קיימים הבדלים ניכרים בין שני הנוסחים, מה שמצביע על כך שאלו שתי גרסאות נבדלות. לדעת [[יהושע מונדשיין]] ועמנואל אטקס אחריו, ההבדלים בנוסח נובעים מכך שמדובר בתרגום לפשוטי העם (שכן קהל היעד לחיבור ביידיש שונה מקהל היעד של המקור העבר – בעיקר נשים ועמי ארצות), המיועד להיות 'קל יותר לעיכול'. | כבר בשנת ההדפסה הראשונה של הקובץ, נדפס באוסטרהא תרגום שלו ל[[יידיש]]. ההבדלים בין התרגום ליידיש לבין הספר העברי עוררו בקרב החוקרים מחלוקת בשאלה אם זוהי גרסה יידית המבוססת על הנוסח העברי שנדפס, או שמא מדובר בתרגום הנסמך על נוסח עברי אחר (ואולי קדום יותר). לדעת חנא שמרוק, אברהם יערי ואברהם רובינשטיין, קיימים הבדלים ניכרים בין שני הנוסחים, מה שמצביע על כך שאלו שתי גרסאות נבדלות. לדעת [[יהושע מונדשיין]] ועמנואל אטקס אחריו, ההבדלים בנוסח נובעים מכך שמדובר בתרגום לפשוטי העם (שכן קהל היעד לחיבור ביידיש שונה מקהל היעד של המקור העבר – בעיקר נשים ועמי ארצות), המיועד להיות 'קל יותר לעיכול'. | ||
בנוסח הנדפס שרדו שיבושים שנבעו מטעויות העתק, השמטות של משפטים שלמים ואף תיקוני נוסח (שלא תמיד הם בחינת 'תיקון') שעשו המדפיס ואולי גם הסדר. בכתב היד של הספר, שהוציא מונדשיין לאור בשנת תשמ"ב, יש כדי להבהיר מקומות לא ברורים בנוסח שנדפס. | בנוסח הנדפס שרדו שיבושים שנבעו מטעויות העתק, השמטות של משפטים שלמים ואף תיקוני נוסח (שלא תמיד הם בחינת 'תיקון') שעשו המדפיס ואולי גם הסדר. בכתב היד של הספר, שהוציא מונדשיין לאור בשנת [[תשמ"ב]], יש כדי להבהיר מקומות לא ברורים בנוסח שנדפס. | ||
==יחס אדמו"רי חב"ד לספר== | ==יחס אדמו"רי חב"ד לספר== | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3861&pgnum=1 הספר באתר איברו בוקס] | [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3861&pgnum=1 הספר באתר איברו בוקס] | ||
{{ | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרים שונות]] | [[קטגוריה:ספרים שונות]] | ||