33,627
עריכות
(←דמותו) |
מ (שוחזר מעריכה של 76.73.2.10 (שיחה) לעריכה האחרונה של חיים נהר) |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
[[ר']] '''שמואל מונקס''' - מגדולי ה[[חסיד|חסידים]] של [[אדמו"ר הזקן]]. התגורר בעיירה [[קאליסק]] והיה ידוע כ[[פיקח]] גדול ובעל חוש הומור. | [[ר']] '''שמואל מונקס''' - מגדולי ה[[חסיד|חסידים]] של [[אדמו"ר הזקן]]. התגורר בעיירה [[קאליסק]] והיה ידוע כ[[פיקח]] גדול ובעל חוש הומור. | ||
== דמותו == | |||
בשנת [[תקנ"ז]], נאסר [[אדמו"ר הזקן]]. כשבאו לאוסרו, שהה בביתו ר' שמואל מונקס ואדמו"ר הזקן שאל אותו, האם למסור את עצמו בידי ה[[גוים]] או שמא לברוח. ענה לו ר' שמואל: "אם אתה [[רבי]] - הרי אין לך מה לפחד מהם, ואם אינך רבי - באיזו זכות לקחת מאלפי יהודים את תאוותם מ[[עולם הזה]]". אדמו"ר הזקן נשאר בביתו ונלקח למאסר. | |||
בעת ביקור הרב [[שלמה מקרלין]], אצל אדמו"ר הזקן ביום [[תשעה באב]], עמד ר' שמואל מונקס ב[[בית הכנסת]] וזרק עיגולי קוצים על המתפללים (כדי להפיג את ה[[עצבות]]). כשראה זאת ר' שלמה מקרלין, הקפיד על כך ואמר לאדמו"ר הזקן: "בגלל אברכים כאלו נחרב [[בית המקדש]]". למחרת הלכו אדמו"ר הזקן ור' שלמה מקרלין יחד אל מחוץ ליישוב, וראו אברך בתוך בור מלא נמלים שעוקצים את כל גופו והוא בוכה על [[חורבן בית המקדש]]. אמר על כך ר' שלמה: "בגלל אברכים כאלו יבנה בית המקדש". אמר לו אדמו"ר הזקן: "זהו אותו אברך". | |||
באחת השנים פקדה שריפה את עיירתו של ר' שמואל מונקס, וביתו עלה באש. ר' שמואל החל לרקוד "שלא עשני גוי", בהסבירו שאם היה גוי, היה נשרף אלוקיו יחד עם ביתו. | |||
פעם תלה עצמו מול בית מדרשו של ה[[אדמו"ר הזקן]]. ככשאלו אותו לפשר מעשה מוזר זה ענה: בכל חנות יש חלון ראווה. הדייג שם דגים בחלון הראווה שלו כדי שידעו שיש שם דגים וכן הרוכל וכ'... וכך אני תולה את עצמי כדי שידעו שפה נמצאים כל החסידים. | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|מונקס שמואל]] |