39,916
עריכות
ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניגוני רבו"נ}}[[תמונה:טית.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון]] | {{ניגוני רבו"נ}}[[תמונה:טית.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון]] | ||
ב'''ניגון דבקות לראש השנה''' נוהגים כל [[נשיאי חב"ד]] בכל דור ודור לנגן בדביקות והתלהבות ובבכיות מחרידות [[לב]], כאדם הבוכה על אוהבו הנאמן שהלך - בתוך תפילות [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]] ובמיוחד בתפילות; ערבית של ליל א' דראש השנה וקודם ה[[תקיעת שופר|תקיעות]] בשתי הימים של ראש השנה. | ב'''ניגון דבקות לראש השנה''' נוהגים כל [[נשיאי חב"ד]] בכל דור ודור לנגן בדביקות והתלהבות ובבכיות מחרידות [[לב]], כאדם הבוכה על אוהבו הנאמן שהלך - בתוך תפילות [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]] ובמיוחד בתפילות; ערבית של ליל א' דראש השנה וקודם ה[[תקיעת שופר|תקיעות]] בשתי הימים של ראש השנה. | ||
==מקור הניגון== | |||
על מקורו של [[ניגון]] זה מספר [[אדמו"ר הריי"צ]]: "ר' קהת - [[תלמיד]] מובהק של [[הבעל שם טוב]] וחבר בחבורת הצדיקים הנסתרים - הלך פעם בדרך ושמע שיחת שני בעלי עגלה. האחד אומר לחבירו "ב[[תהילים]] כתוב, אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג וגו'. חמור חושב שנותנים לו את המתג בפה בשביל שלא ישכח את מלאכת הליעוס, אבל אתה אל תהיה כך ושכן תבין". כששמע [[הבעש"ט]] סיפור זה מתלמידו, התלהב בדביקות עצומה והשתטח בפישוט ידים ורגלים בקול ניגון דבקותי וזהו מקור הניגון. | על מקורו של [[ניגון]] זה מספר [[אדמו"ר הריי"צ]]: "ר' קהת - [[תלמיד]] מובהק של [[הבעל שם טוב]] וחבר בחבורת הצדיקים הנסתרים - הלך פעם בדרך ושמע שיחת שני בעלי עגלה. האחד אומר לחבירו "ב[[תהילים]] כתוב, אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג וגו'. חמור חושב שנותנים לו את המתג בפה בשביל שלא ישכח את מלאכת הליעוס, אבל אתה אל תהיה כך ושכן תבין". כששמע [[הבעש"ט]] סיפור זה מתלמידו, התלהב בדביקות עצומה והשתטח בפישוט ידים ורגלים בקול ניגון דבקותי וזהו מקור הניגון. | ||
ניגון זה הוא בוודאות מ[[עשרת הניגונים]] אותם היה [[אדמו"ר הזקן]] בעצמו מנגן. | ניגון זה הוא בוודאות מ[[עשרת הניגונים]] אותם היה [[אדמו"ר הזקן]] בעצמו מנגן. | ||
==הניגון כהכנה לתקיעות== | |||
בסידור [[אדמו"ר הזקן]] כתוב: {{ציטוטון|אחר [[קריאת התורה]] יכין עצמו לתקוע ב[[שופר]], ויאמר קאפיטיל למנצח לבני קורח מזמור שבע פעמים.}}, ופירש ב[[שער הכולל]]<ref>מג, א.</ref>: “ההכנה היא שיאמר זה המזמור שבע פעמים”. | |||
אך בשיחת שבת שובה [[תשל"א]] שלל הרבי את הפירוש הזה, ופירש שכוונת [[אדמו"ר הזקן]] היא להכנה נפשית, ולא פירש אדמו”ר הזקן שום הכנה פרטית, כיון שאינו דבר השווה לכל נפש, וכל חד וחד לפום שיעורא דיליה צריך להכין עצמו לתקיעת שופר בדבר שהוא מתעורר הימנו, בין אם זאת מהאמור בספר [[כתר שם טוב]], או ב[[שולחן ערוך של האריז"ל]], בספרי חסידות או בספר מטה אפרים וכדומה. ומהתעוררות זו תומשך התעוררות לכל השנה הבעל”ט. ובעומק יותר, שאין הכוונה שיכין עצמו בהכנה פרטית כלשהי, אלא בהכנה כללית לעבודת ה' במשך כל השנה כולה, שהיא מסירה כללית לה׳ מעומק הנפש<ref>[[לקוטי שיחות]] ל[[ר"ה]], ־ וילך [[תשנ"ב]].</ref>. | |||
ב[[סעודת ראש השנה|סעודת ליל ב' דראש השנה]] [[תשל"א]] קישר [[הרבי]] את ההכנה הזו, לניגון דבקות זה של אדמו"ר הזקן. | |||
ניגון זה הוא ניגון ט' ב[[ספר הניגונים]] | ניגון זה הוא ניגון ט' ב[[ספר הניגונים]] | ||