|
|
| שורה 5: |
שורה 5: |
| אדמו"ר הזקן ברח מפני המלחמה לעומק רוסיה, טלטולי הדרך גרמו לפטירתו. | | אדמו"ר הזקן ברח מפני המלחמה לעומק רוסיה, טלטולי הדרך גרמו לפטירתו. |
|
| |
|
| ==הפלישה לרוסיה==
| | לא מעניין |
|
| |
|
| הפלישה הגדולה החלה ביום י"ד [[תמוז]] [[תקע"ב]] (בשנת 1812 למנינם). זמן קצר לפני כן שלח עוד נפוליאון הצעת פיוס אחרונה לצאר אלכסנדר הראשון אך כשזו נותרה חסרת תשובה, הורה לצבאו להתקדם אל תוך שטחה של האימפריה הרוסית.
| |
|
| |
| בראשית המלחמה נפוליאון כמעט ולא נתקל בהתנגדות משמעותית ועד מהרה הגיע לעומק שטחה של רוסיה. ההתנגדות הרוסית הייתה ספונטאנית ונקודתית בלבד. ברקליי, המפקד הרוסי העליון סירב להלחם כיוון שחשש מתבוסה בקרב פנים מול פנים. פעמים מספר ניסה ברקליי לייצב קו הגנה, אך בכל פעם הוקדם על ידי הצרפתים בטרם סיים את כל ההכנות הנדרשות ונאלץ לסגת.
| |
|
| |
| נפוליאון פנה ל[[מוסקבא]], הרוסים קודם בריחתם הצליחו לשרוף את העיר, והעיר הפכה לתל חרבות. נפוליאון נשאר במוסקבה הכבושה והחרוכה, כשהוא ממתין לכניעת הרוסים. אולם הצבא הרוסי המשיך בתמרוניו הבלתי פוסקים, ובעקבות זאת נאלץ נפוליאון לעזוב את מוסקבה. כך התחיל נפוליאון את נסיגתו הארוכה. בנסיגתו משדה הקרב בעיירה לוירוסלבץ אילצו הרוסים את הצרפתים להשתמש באותה דרך בה התקדמו מזרחה מספר חודשים קודם לכן.
| |
|
| |
| תוך כדי חסמו הצרפתים את האגף הדרומי ומנעו את השימוש בדרכי נסיגה אחרות. הרוסים השתמשו בהתקפות גרילה תכופות, בהכותם ללא הרף בנקודות התורפה של הצרפתים - קווי האספקה הארוכים. חיל הפרשים הרוסי בשיתוף עם קוזקים רכובים, תקף והתיש יחידות צרפתית מבודדות. אספקת האוכל והנשק לחיילים הצרפתיים הפכה אפוא למשימה בלתי אפשרית כמעט, ורבים מהחיילים הצרפתיים החלו לערוק. החורף הרוסי אף הוא הערים קשיים על הצבא הצרפתי כאשר חיילים וסוסים החלו למות מרעב, מכוויות קור וממסעות מפרכים.
| |
|
| |
| כך הסתיימה המלחמה בנצחון ברור של מדינת רוסיה והצאר אלכסנדר, בסופה של המלחמה נפוליאון הורד מגדולתו בצרפת ונשלח לאי מבודד.
| |
|
| |
| ==יחסו של אדמו"ר הזקן למלחמה== | | ==יחסו של אדמו"ר הזקן למלחמה== |
|
| |
|