ארבע יסודות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←במדע המודרני: תיקנתי שגיאה במילה
אין תקציר עריכה |
(←במדע המודרני: תיקנתי שגיאה במילה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (33 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כל נברא בעולם, מורכב '''מארבע יסודות''' שהם אש, רוח מים עפר. | כל נברא בעולם, מורכב '''מארבע יסודות''' שהם אש, רוח [[מים]] עפר{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/tanach/raba4/14b.htm מדרש רבה, במדבר, פרשה י"ד, י"ב]}}. | ||
לכל אחד מארבעת הנבראים יש מעט יותר מיסוד זה או אחר, אם כי אין נברא שאין לו את כל ארבעת הכוחות. | לכל אחד מארבעת הנבראים יש מעט יותר מיסוד זה או אחר, אם כי אין נברא שאין לו את כל ארבעת הכוחות. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
גם ארבעת היסודות שב[[נפש הבהמית]] שבאדם, הם '''אש, רוח, מים, עפר'''. | גם ארבעת היסודות שב[[נפש הבהמית]] שבאדם, הם '''אש, רוח, מים, עפר'''. | ||
'''אש:''' יסוד זה מביא את האדם לידי כעס ו[[גאווה]], והוא מופעל על ידי | '''אש:''' יסוד זה מביא את האדם לידי [[כעס]] ו[[ישות|גאווה]], והוא מופעל על ידי ה[[מרה אדומה]]. | ||
'''רוח:''' יסוד זה מביא את האדם הוללות | '''רוח:''' יסוד זה מביא את האדם הוללות ו[[ליצנות]] והתפארות ודברים בטלים, והוא מופעל על ידי ה[[מרה ירוקה]]. | ||
'''מים:''' יסוד זה מעורר את האדם לפיזור הנפש, התרוממות הרוח, אהבה, וחיות. נטיה לתענוגים, תאוות רעות או טובות, מילתא דבדיחותא, וליצנות. | '''מים:''' יסוד זה מעורר את האדם לפיזור הנפש, התרוממות הרוח, אהבה, וחיות. נטיה לתענוגים, תאוות רעות או טובות, [[מילתא דבדיחותא]], וליצנות. | ||
:::כנגד יסוד זה מכוונת ה[[מרה לבנה]]. | :::כנגד יסוד זה מכוונת ה[[מרה לבנה]]. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
== סדר היסודות == | == סדר היסודות == | ||
את ארבעת היסודות אפשר לסדר בכמה אופנים שונים{{הערה|מתוך הספר תשובת השנה, [[יצחק פייביש גינזבורג|הרב יצחק גינזבורג]]}}, מלבד הסדר המופיע ב[[ליקוטי אמרים - פרק א'|תחילת התניא]] (אמר"ע): | את ארבעת היסודות אפשר לסדר בכמה אופנים שונים{{הערה|מתוך הספר [[תשובת השנה]], [[יצחק פייביש גינזבורג|הרב יצחק גינזבורג]]}}, מלבד הסדר המופיע ב[[ליקוטי אמרים - פרק א'|תחילת התניא]] (אמר"ע)''':'''{{הערה|הסדר '''אמר"ע''' הוא בעצם הסדר '''מאר"ע''' בשינוי קל. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר ב[[ליקוטי אמרים - פרק ג'|פרק ג']] "שיסוד ה[[אש]] הוא ב[[לב]] ומקור ה[[מים]] והליחות מה[[מוח]]". בכל מקום הסדר הוא שהמים קודמים לאש מפני ש[[מוח שליט על הלב]]. אולם, ב[[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']], [[אדמו"ר הזקן]] מסביר על יסודות הרעים של [[נפש בהמית|הנפש הבהמית]] (ראה בפסקה הקודמת), שעיקר משכנה בלב ומשם [[התפשטות|מתפשטת]] למוח (ראה באריכות ב[[ליקוטי אמרים - פרק ט'|פרק ט']]), ולכן הוא מקדים את יסוד האש ליסוד המים.}} | ||
=== ארמ"ע === | === ארמ"ע === | ||
הסדר הפשוט ביותר לארבע היסודות הוא - אש, רוח, מים, עפר. | הסדר הפשוט ביותר לארבע היסודות הוא - אש, רוח, מים, עפר. | ||
סדר זה הוא סדר הופעתם בטבע{{הערה|[[רמב"ם]], | סדר זה הוא סדר הופעתם בטבע{{הערה|[[רמב"ם]], הלכות יסודי התורה פרק ג' הלכה י'}}, כאשר האש היא הקלה ביותר והעפר הכבד ביותר. סדר זה הוא סדר היסודות מצד ה[[כלים]]. | ||
=== מאר"ע === | === מאר"ע === | ||
סדר זה של - מים, אש, רוח, עפר, הוא הסדר לפי שייכותם אל ה[[ספירות]]. סדר זה הוא סדר היסודות לפי ה[[אור]] וה[[חיות]] שבהם. | סדר זה של - מים, אש, רוח, עפר, הוא הסדר לפי שייכותם אל ה[[ספירות]]. סדר זה הוא סדר היסודות לפי ה[[אור]] וה[[חיות]] שבהם. | ||
התורה נמשלה למים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך, כנגד [[קו | התורה נמשלה למים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך, כנגד [[קו הימין]] - קו החסדים. האש היא כנגד תנועת הרצוא ורצון להפרד מהפתילה. לפיכך האש היא קו הגבורות - [[קו שמאל]]. הרוח עתים עולה ועתים יורדת{{הערה|[[קהלת]] ג, כא}}, והיא כנגד [[קו האמצע]] - [[התכללות]] החסדים והגבורות. יסוד העפר הוא כנגד ספירת ה[[מלכות]] שלאחר סיום ה[[ג' קווים]]. | ||
=== ראמ"ע === | === ראמ"ע === | ||
| שורה 34: | שורה 35: | ||
האדם נקרא "'''רוח''' ממללא" ע"ש יסוד הרוח שבו. תאוות הנפש ה'''בהמית''' נקראים אש. המים '''מצמיחים''' כל מיני תענוג{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק א']]}} (העפר הוא הדוגמא של לדבר [[דומם]]). | האדם נקרא "'''רוח''' ממללא" ע"ש יסוד הרוח שבו. תאוות הנפש ה'''בהמית''' נקראים אש. המים '''מצמיחים''' כל מיני תענוג{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק א']]}} (העפר הוא הדוגמא של לדבר [[דומם]]). | ||
==במדע המודרני== | |||
במדע המודרני מקובל לכנות בשם 'יסוד' או 'יסוד' כימי כחומר שמורכב מ[[אטום|אטומים]] שמספר הפרוטונים בהם זהה{{הערה|מספר הפרוטונים נקרא המספר האטומי והוא קובע את שמו של האטום ואת עיקר תכונותיו הכימיות. אטומים מורכבים מפרוטונים, נייטרונים ואלקטרונים, אולם וריאציות במספרם של שני המרכיבים האחרונים, לא נחשבות לשינוי היסוד}}. מדענים צפו וחקרו עד כה 118 יסודות ועובדה זו גרמה לעיתים לבלבול או לתהיה במשמעות ארבעת היסודות המוזכרים ביהדות | |||
הרבי התייחס לשאלה זו מספר פעמים, ביאורו העיקרי של הרבי נשען על כך כי פירוש המונח 'יסודות' במדע המודרני שונה לחלוטין ממובנו ב'ארבעת היסודות'. בעוד רבים סוברים כי יסודות הם החומרים הקטנים בטבע, הגדרתו הנכונה היא היסודות שמהם מורכב הטבע, עם כי יתכן ששיך לפצל יסודות אלו לחומרים קטנים יותר. (כאלו נאמר שיסוד פרנסתו של השען הוא השעון, על אף שהשעון עצמו מורכב מריבוי יסודות). לאמתו של דבר טענה זו נכונה כלפי היסודות של המדע המודרני גם כן, משום שיסודות אלו עצמם מורכבים לאמתו של דבר משלשה מרכבים שונים (ניוטרון, פרוטון ואלקטרון), שהשינוי באופן הרכבתם יוצר את ההבדל בין היסודות כולם. | |||
על פי האמור נוטה הרבי ללמוד שהיסודות הם כפשוטן, ואפשר למצוא את הנמצאים ביקום מורכבים מיסודות אלו על אף שיסודות אלו עצמם ניתנים לחלוקה לחלקים זעירים יותר. | |||
בכמה מקומות ביאר הרבי כי ביסודות כאן הכוונה לתכונות שלכן מכונה במדרש "טבעיים" קור וחום לחות ויבשות. עם זאת שלל הרבי פירוש שיסודות אלו מתייחסים לשינויים במצבי הצבירה{{הערה|אופן התגבשות האטומים השינויים באופנם יוצרים ארבעה סוגים של חומרים בטבע נוזל, גז מוצק ופלזמה.}} של הנמצאים {{מקור|מובא בהערה בספר "מה רבו מעשיך" ואינו תחת ידי לעיין במספר עמוד וכו', אלו שכאן שנמצאים בישיבה אנא פתחו בו ועיינו}}. | |||
במכתב אחר רומז הרבי למקבילה מדעית של 4 היסודות ב: חומר ואנטי חומר, חיובי ושלילי. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1750&CategoryID=1006 ארבעה יסודות], באתר צעירי חב"ד | |||
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/844536/jewish/4-117.htm 4 יסודות? יש 117!], באתר בית חב"ד | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||