שינויים

מצוות ה'''תפילה''' היא [[מצוות עשה]] להתפלל לפני ה' בכל יום, כמו שנאמר "ועבדתם את הוי"ה אלוקיכם". מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם", ואמרו חכמים, אי זו היא [[עבודה]] שבלב, זו תפילה. ב[[תורת החסידות]] מבואר כי תפילה היא מלשון [[התופל כלי חרס]], שענינו, [[דביקות|דבקות הנפש ]] בהקב"ה, שזמן התפילה בכל [[יום ]] הוא הזמן שבו [[בירור|מתבררת ]] ומתעלה הנפשה[[נפש]].

המדרגה הראשונה בחינת [[התפעלות ]] ההתלהבות והתשוקה לאלקים חיים, בבחינת [[רצוא]], [[רץ לבך]], בכלות ב[[כלות הנפש ]] ליכלל [[דביקות|ולידבק]] למעלה בה' אחד, וכמבואר בפסוקים: אליך ה' נפשי אשא, וכן נכספה וגם כלתה נפשי, צמאה לך נפשי, וכיוצא בזה. וכאשר תתגבר התפעלות התשוקה האלקית הזאת ביותר, אז ימאס באמת לעמוד בחיי גופו [[גשמיות|הגשמי]], מצד שחפץ ומשתוקק לידבק בהב[[ה' אחד]], ואז חפצו לצאת מחומר גופו, כמבואר בפסוק: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי.

והיינו מפני שנתגברה התפעלות [[נפש אלוקית|הנפש עצמה]] בתשוקה זאת העצומה, עד שלא יכיל כלי [[מוח|מוחו ולבו ]] ו[[לב|לבו]] להכיל ההתפעלות העצומה כו'. על כן נפשו יוצאת בכליון והסתלקות ו[[הסתלקות]] כו'.