יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת): הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץבית המדרש בגור.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש בגור]]

נולד בוורשה ב-[[כ"ט בניסן]] [[ה'תר"ז]] לר' אברהם מרדכי בנו של רבי [[יצחק מאיר אלתר|בעל "חידושי הרי"ם"]] מייסד [[חסידות גור]]. בהיותו בן שנתיים נפטרה אמו, ושש שנים מאוחר יותר התייתם גם מאביו ועבר לגור בבית סבו. מגיל צעיר ניכרה שקדנותו והתמדתו. סבו שכר עבורו מלמד שילמדו תורה, והתנה עמו שלש תנאים: שיעירו כל בוקר לפני עלות השחר, שילמד עמו שמונה עשר שעות ברציפות, שבכל יום יחדשו משהו בלימודם. בהיותו בן 12 נפטר רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. עד אז הספיק סבו לקחתו פעמיים לקוצק, וביקוריו שם עשו עליו רושם רב. רבי יצחק מאיר עצמו הסביר מה ראה לקחת את נכדיו הקטנים לקוצק באומרו: "כדי שיראה פעם יהודי אמיתי".<ref>ישראל יעקב אראטין, [http://download.hebrewbooks.org/downloadhandler.ashx?req=20392 אמת ואמונה], אות רפ"א, ירושלים ת"ש.</ref>

ב[[תרכ"ב]] ([[1862]]), בהיותו בן 15 נישא ליוכבד רבקה בתם של ר' יהודה קמינר ואשתו הדסה. כדי שלא יהיה שמו של החתן כשם החותן, צווה עליו סבו האדמו"ר להחליף את שמו לאריה ליב (במקום יהודה ליב). לאחר החתונה נשארו בני הזוג לגור בעיירה [[גור]]. באותן השנים, כמעט שלא בא במגע עם אנשים והיה עסוק רק בתורה ובתפילה.  

ב[[תרכ"ו]] ([[1866]]) בהיותו בן 19, נפטר סבו רבי יצחק מאיר, והוא התמנה לרב העיירה גור על פי צוואת סבו. למרות גילו הצעיר רצו החסידים למנותו כבר אז גם לאדמו"ר במקום סביו, אך הוא סירב והצטרף לחסידים שקיבלו את הנהגתו של רבי [[חנוך העניך הכהן מאלכסנדר]]. רק ארבע שנים מאוחר יותר, לאחר פטירת רבי חנוך העניך, בהיותו בן 23, לאחר הפצרות מרובות וכמעט בניגוד לרצונו הסכים לשמש כאדמו"ר. אף שקיבל בסופו של דבר את התפקיד, סירב לשבת בראש ה[[טיש|שולחן]], במקום של סבו, ומאז יושבים אדמו"רי גור באמצע השולחן ולא בראשו.  

תחת הנהגתו של רבי יהודה אריה הפכה חסידות גור לאחת החסידויות הגדולות והמרכזיות בפולין. ב[[תרס"א]] ([[1901]]) נפטרה אשתו הראשונה וכעבור שנה הוא נישא לבתו של האדמו"ר [[חסידות גורליץ|ברוך מגורליץ]]. ב[[תרס"ה]] ([[1905]]) חלה במחלה נדירה. וכעבור שבועיים נפטר ב[[ה' בשבט]] [[תרס"ה]] בהיותו בן 58 שנים בלבד. החסידים תלו את מותו בדאגה הרבה שחש לאלפי חסידיו שהיו מגויסים באותה העת ל[[צבא הצאר]] הרוסי בשל [[מלחמת רוסיה-יפן]]. בני ביתו העידו כי בכל ימי המלחמה היה ישן על הרצפה כשרק מעילו מכסה אותו וממרר בבכי על גורלם.