רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 63: שורה 63:
כבר בתחילת שנת [[תרכ"ו]], חצי שנה לפני הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר חסידות ברבים. במקביל שלח אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי". באותם ימים גם כתב אדמו"ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערת שוליים|וזה לשון המתב:"לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי’. ראיתי דא"ח שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך . . חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ"ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]".}}. בהזדמנות נוספת אמר אדמו"ר הצמח צדק לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - אדמו"ר האמצעי - ובכח זה משחתי אותך". נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות; [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמת התבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.  
כבר בתחילת שנת [[תרכ"ו]], חצי שנה לפני הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר חסידות ברבים. במקביל שלח אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי". באותם ימים גם כתב אדמו"ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערת שוליים|וזה לשון המתב:"לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי’. ראיתי דא"ח שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך . . חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ"ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]".}}. בהזדמנות נוספת אמר אדמו"ר הצמח צדק לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - אדמו"ר האמצעי - ובכח זה משחתי אותך". נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות; [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמת התבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.  


ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו ששה בנים ולאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] היו כל בניו אומרים חסידות והיו כאלו שאף העלו אותם על הכתב. החסידים היו שמעו את כולם  וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו. טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו"ר]] שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. באחד מלילי שבת אחד אמר אדמו"ר המהר"ש [[מאמר]] חסידות{{הערת שוליים|[[ד"ה]] "אז ישיר גו’ עלי באר".}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. במוצאי שבת חזר שוב אדמו"ר המהר"ש על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד".
ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו ששה בנים ולאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. החסידים שמעו את כולם  וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו. טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו"ר]] שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. באחד מלילי שבת אמר אדמו"ר המהר"ש [[מאמר]] חסידות{{הערת שוליים|[[ד"ה]] "אז ישיר גו’ עלי באר".}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. במוצאי שבת חזר שוב אדמו"ר המהר"ש על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד".


בעקבות כך וכן רמזים נוספים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] על חביבותו לבנו שמואל{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: "הבעל הבית שלי", "הלמדן שלי", "החסיד שלי" ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: "כולהו איתנהו ביה" (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו"ר המהר"ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בנהגת חסידות חב"ד והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו"ר המהר"ש. ביניהם, ר' [[יקותיאל ליעפלי]], מזקני החסידים עוד מתקופת [[אדמו"ר הזקן]], החליט על פי מאמר חסידות שאמר אדמו"ר המהר"ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש"לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו”ר מהר"ש)". שאר האחים עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם.
בעקבות כך ובעקבות רמזים נוספים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] על חביבותו לבנו שמואל{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: "הבעל הבית שלי", "הלמדן שלי", "החסיד שלי" ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: "כולהו איתנהו ביה" (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו"ר המהר"ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת חסידות חב"ד והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו"ר המהר"ש. ביניהם, ר' [[יקותיאל ליעפלי]], מזקני החסידים עוד מתקופת [[אדמו"ר הזקן]], החליט על פי מאמר חסידות שאמר אדמו"ר המהר"ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש"לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו”ר מהר"ש)". שאר האחים עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם.


בשנת [[תרכ"ח]] נסע אדמו"ר המהר"ש לצרפת לפגישה עם עסקנים.
בשנת [[תרכ"ח]] נסע אדמו"ר המהר"ש לצרפת לפגישה עם עסקנים.


בשנת [[תרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתענין בעניני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים.  
בשנת [[תרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים.  


בשנים [[תר"ל]]-[[תר"מ]] נסע פעמים רבות, ברוסיה ולחו"ל, בעניני עסקנות ציבורים.  
בשנים [[תר"ל]]-[[תר"מ]] נסע פעמים רבות, ברוסיה ולחו"ל, בענייני עסקנות ציבוריים.  


בשנת [[תר"מ]] השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת הפוגרום "סופות בנגב".
בשנת [[תר"מ]] השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת הפוגרום "סופות בנגב".
89

עריכות

תפריט ניווט